תאונות עבודה

על פי נתונים שונים ‏מדי שנה נפגעים בישראל עשרות אלפי בני אדם בתאונות עבודה. בשנת 2010 לבדה התרחשו כ-60,000 תאונות עבודה מתוחם 49 תאונות קטלניות בהן נהרגו 52 בני אדם.

תאונות עבודה, מעבר לפגיעה הפיזית, פוגעות פגיעה משמעותית בהכנסות העובד אשר לא אחת נותר עם מגבלות שילוו אותו לכל חייו ויגבילו אותו בעבודתו ובכושרו להשתכר.

אם כן, מהי תאונת עבודה?

ההגדרה לתאונת עבודה מופיעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995‏ (להלן: "החוק"). על פי הגדרה זו, פגיעה בעבודה הינה תאונה או מחלת מקצוע; שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של הנפגע אצל מעבידו או מי מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

בנוסף נקבע כי גם תאונות שהתרחשו בדרך לעבודה או בדרך חזרה מהעבודה (ללא סטייה מהותית) לביתו של העובד ייחשבו אף הם כתאונות עבודה בגינן ניתן יהיה להגיש תביעה.

מהי מחלת מקצוע?

מחלת מקצוע תוכר ככזו באים ניתן להוכיח קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין המחלה (לדוגמה מחלת ריאה כרונית כתוצאה מחשיפה לרמת זיהום גבוהה). את רשימת מחלות המקצוע ניתן למצוא באתר משרד התמ"ת.

מיקרו טראומה

בנוסף למחלות המקצוע, התפתחה עם השנים על ידי בתי הדין לעבודה גם ההכרה בנזק הנגרם מפגיעות זעירות חוזרות ונשנות באיבר מסוים (לדוגמה דלקת כרונית במפרקי כף היד כתוצאה מעבודה על מקלדת מחשב המוכרת גם כתסמונת התעלה הקרפלית).

הוכחת מיקרו טראומה נעשית באמצעות חוות דעת רפואית אשר צריכה לבסס קיומו של קשר סיבתי בין הפעולה החוזרת (בדוגמה שלנו הקלדה על מקלדת מחשב) לבין הפגיעה באיבר (דלקת כרונית במפרק כף היד). למשרדינו מומחים מהמובילים בתחומם המייעצים ללקוחותינו ועורכים עבורם חוות דעת רפואיות.

נפגע עבודה, את מי הוא תובע?

בעיקרון ניתן להגיש תביעה לפגיעה בעבודה הן למוסד לביטוח לאומי והן תביעת נזיקין נגד המעסיק בגין רשלנותו ככל שזו גרמה לתאונה (לדוגמה מעסיק שלא סיפק ביגון או אמצעי מיגון לעבודת העובד) וכנגד פוליסות ביטוח פרטיות כגון פוליסות אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים עם רכיב פיצוי בגין נכות וכד'.

ביטוח לאומי – התביעה למוסד לביטוח לאומי מוגשת לצורך קבלת תשלום בגין ימי אי הכושר בהם נעדר העובד מעבודתו כתוצאה מהפגיעה וכן לצורך קביעת דרגת נכות כתוצאה מתאונת עבוד/מחלת מקצוע. פירוט הליך הגשת התביעה לביטוח לאומי ניתן למצוא במאמר "תאונות דרכים/עבודה". אנו מלווים את לקוחותינו החל משלבי הפגיעה הראשוניים ועד ייצוגם בפני וועדות המוסד לביטוח לאומי לרבות ועדות ערר ותביעות לבית הדין לעבודה כערכאת ערעור על קביעת ועד הערר של המוסד לביטוח לאומי.

תביעה נגד המעסיק
כאמור ניתן בנוסף להגיש תביעה נגד המעסיק (המבוטח ברוב המקרים בביטוח חבות מעסיקים). בתביעות אלו יש צורך להוכיח את רכיב רשלנותו של המעסיק.
בנוסף בתביעות נזיקין כנגד מעסיק עולה לא פעם טענה בגין רשלנותו התורמת של העובד. יחד עם זאת עפ"י המגמה שהשתרשה בפסיקה, במערכת של יחסי עובד-מעביד ממעטים בתי המשפט להטיל על עובד אחריות בגין רשלנות תורמת, אלא אם יוכח שהעובד "יצר את הסיכון כתוצאה מהחלטתו החופשית ולא רק פעל בתוך ד' אמות הסיכון שיצר המעביד…" (ר' ע"א 435/85 מחמור בע"מ נ' אטדגי, פ"ד מא (4) 524). המעביד נתפס לרוב כמי שמוטלת עליו החובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים הדרושים לשמירה על ביטחונם של עובדיו בעת עבודתם; המגמה היא שיש לדקדק עם המעביד ולהקל על העובד בייחוס רשלנותו התורמת; היסוד לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו ומתפקידו לדאוג שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע את מלאכתו.

כדי למצות את זכויות הנפגע באופן מירבי ולדאוג לעתידו, חשוב לפנות לעו"ד המומחה בדיני נזיקין.