שבר במרפק ופגיעה עצבית כתוצאה מתאונת אופנוע

שבר במרפק ופגיעה עצבית כתוצאה מתאונת אופנוע

פעמים רבות כשהמרפק נפגע ונשבר כתוצאה מתאונת אופנוע או תאונת דרכים נפגע גם העצב האולינרי המצוי בקרבת האולקרנון.

כשמדברים על שבר במרפק– נקרא שבר באולקרנון, מתייחסים לשבר בקצה האמה. האמה עצמה מורכבת משני עצמות מוארכות- עצם החישור- RADIUS ועצם הגומד ULNA שמתחברות למרפק המאפשר סיבוב (Pivot .

עצב זה עובר מהכתף אל היד והוא המאפשר את התנועה והתחושה ביד ובאמה. מכאן שפגיעה בעצב מגבילה מאוד את התחושה והתנועה באמה וביד ומגיעה עד לאצבעות.

רוכבי אופנוע רבים שהיו מעורבים בתאונת דרכים סובלים משברים אלו ומפגיעה עצבית זו בשל מיקומו הבולט שהופך אותו פגיע במיוחד.

שברים בגפיים מטופלים על פי רוב בצורה שמרנית קרי סד גבס המקבע את השבר בעמדה טובה ומאפשר לגוף עצמו לבנת עצם ולאחות את השבר.

לעומת זאת בשבר באולקרנון עם תזוזה לא ניתן לגבס את היד מאחר ושרירי הזרוע הדו ראשיים עוקרים למעשה את עצם ממקומה.

לפיכך הטיפול המקובל בשברי אולקרנון הינו בניתוח קיבוע פנימי (ORIF) בהרדמה מלאה. בניתוח זה פועל המנתח להסדרת העצמות השבורות ויישורן קרוב ככל הניתן האחת לשנייה ואז מתבצע קיבוע מתכתי באמצעות ברגים ותילי מתכת (קירשנרים) ובסיום היד נחבשת או מגובסת.

תוצאות הניתוח תלויים במשתנים רבים כגיל המטופל, מידת המעורבות המפרקית ואיכות העצמות שנשברו ומידת המיומנות של המנתח.

על פי רוב זמן ההחלמה נע בין 3 חודשים בהם נאסרת פעילות כליל, לשנה כשמטרת הניתוח הינה להחזיר את היד למצבה לפני הפגיעה. ואולם מניסיוננו בייצוג מאות לקוחות שסבלו משברים אלו כתוצאה מתאונת דרכים נותרת על פי רוב מגבלת תנועה.

האם אפשר לקבל אחוזי נכות עקב פגיעה משבר במרפק

בתיקים רבים בהם ייצגנו נפגעי תאונות דרכים אשר סבלו משברים מרוסקים במרפק נותרת לנפגע נכות צמיתה סביב ה-20%.

הנכות עצמה נקבעת לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 סעיף 41 (5)-(9)  וזאת על ידי מומחה רפואי שממונה על ידי בית המשפט לקביעת נכויות התובע כתוצאה מהפגיעה במרפק בתאונת הדרכים (ואולם בסופו של דבר הסמכות בידי בית המשפט להכריע ולקבוע מהם אחוזי הנכות אם כי על פי רוב בתי המשפט מאמצים את קביעת המומחים מטעמם וזאת במידה וקביעתם לא נסתרה בחקירתם הנגדית).

לאחר קביעת אחוזי הנכות (כאמור יכולה להיעשות רק בחלוף שנה מהתאונה או מהניתוח האחרון לפי המאוחר ביניהם), עורכים עוה"ד ומגישים תחשיבי נזק שהם למעשה תרגום אחוזי הנכות והפגיעה ממנה סובל התובע לכסף.

בתחשיבים אלו מפרט עורך הדין איך הפגיעה והמגבלה בגינה נתנו אחוזי הנכות פוגעת בראש ובראשונה ביכול ההשתכרות הל הנפגע. כך מחושבים הפסדי השכר בפועל ממועד הפגיעה ועד למועד החישוב (כמה כסף הפסיד התובע עקב העובדה שנפגע בתאונה והיה מאושפז ואח"כ בתקופת אי כושר ושיקום). רכיב זה נקרא הפסדי שכר לעבר. בנוסף יחשב עוה"ד את הפסדי השכר לעתיד באמצעות הכפלת ההכנסה החודשית של הנפגע באחוזי הנכות שנקבעו לו ואותם במכפלת השנים שנותרו לו לעבוד עד הגיעו לגיל 67 (במכפלת מקדם היוון לפי מספר השנים). רכיב זה נקרא הפסדי שכר לעתיד.

כן נפסקים הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים לפי חישוב של 12.5% מהפסדי השכר לעתיד.

בנוסף, בתי המשפט פוסקים פיצוי בגין כאב וסבל וימי אשפוז בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו ולמספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז.

פיצויים עקב שבר במרפק שנגרם מתאונת דרכים

רכיב פיצוי נוסף הינו עזרת הזולת (נקרא גם עזרת צד ג') המחושב לרוב באופן גלובאלי ובה לשקף את העזרה לה היה זקוק הנפגע לאחר התאונה מבני משפחה וחברים, עזרה החורגת מזו הרגילה בין בני משפחה וחברים.

וכן ההוצאות רפואיות לעבר (לפי קבלות ששילם התובע/הנפגע בפועל) ולעתיד לפי הערכת בית המשפט.

על פניו המדובר בחישובים פשוטים ואולם, תפקידו של עורך הדין המומחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים מתחיל כבר בשלב הראשוני שלאחר התאונה בייעוץ וליווי מקצועי שנועד לבנות את תיק התביעה תוך תיעוד כל החומר הרפואי, ההוצאות והפסדי השכר (לעיתים עוה"ד מגיש גם תביעה לתשלום תכוף שמטרתו קבלת תשלום חלקי על חשבון התביעה מחברת הביטוח כך שהנפגע יוכל להתרכז בריפויו ולא להיות טרוד בעול הכלכלי ואי הוודאות שנוצרה כתוצאה מהתאונה ואי יכולתו הזמנית לעבוד) עובר דרך מיצוי זכויות בביטוח הלאומי (בתאונות שהינן גם תאונות עבודה), תזמון מועד הגשת התביעה ומינוי מומחים רפואיים בהתאם לסוג הפגיעה, וכלה בחישוב שנועד להציג את התמונה המלאה והמורכבת של הפגיעה בנפגע גם מעבר לנתונים היבשים שעולים מתלושי השכר או מדוחות המס במקרה של עצמאי.

מקרה בוחן – נכות זמנית + נכות קבועה + פיצויים

לאחרונה ייצגנו נפגע כבן 30 אשר רכב על אופנוע והיה מעורב בתאונת דרכים וסבל משבר באולקרנון. לאחר ניתוח לשחזור פתוח (ORIF) נעדר התובע מעבודתו משך 4 חודשים ועם חזרתו לעבודה הוא נאלץ לעוד במשרה חלקית תוך שנגרמו לו הפסדי שכר.

בחלוף שנה מהתאונה הגשנו את תביעתו לבית המשפט ובמקביל פעלנו למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מול החברת הביטוח. לגישתנו עדיף למנוי מומחה בהסכמה כך שייש לצדדים שליטה על זהותו במקום לקבל מינוי מבית המשפט שעשוי למנות מומחה שעוה"ד המומחים בתחום יודעים לזהות כמומחה פרו-חברות ביטוח.

לאחר שהתובע נבדק על ידי המומחה נקבעו לו נכויות זמניות של 100% למשך 4 חודשים, 50% למשך 3 חודשים נוספים ונכות צמיתה בשיעור 15% בגין הגבלת התנועה (נכות תפקודית) +10% בגין הצלקת הניתוחית.

בחישובים שנערכו בין הצדדים לאחר קביעת המומחה סברה חברת הביטוח כי יש לפצות את הנפגע בסכום של 170,000 ₪ ואילו אנו הערכנו את הפיצוי בסך של 460,000 ₪.

בסופו של יום ובהתייעצות עם התובע סוכם עם חברת הביטוח על פיצויו בסכום של 420,000 ₪ בתוספת שכ"ט ומע"מ.

עורך דין גיא דויטש

עורך דין גיא דויטש

יליד 1972 נשוי ואב לשלושה, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון משנת 2010.
עו”ד גיא דויטש בעל ניסיון מוכח ומוצלח של למעלה מ-20 שנים, בייצוג אלפי לקוחות בתביעות נזיקין וביטוח

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.

גלילה לראש העמוד

לייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

גיא דויטש - עורך דין ונוטריון - תמונת פרופיל
דילוג לתוכן