שבר בשורש כף היד מתאונת אופנוע

שבר בשורש כף היד מתאונת אופנוע

שבר בשורש כף היד נחשב כיום לסיבה מספר אחת לפניות למיון האורתופדי בבית חולים. לרוב מדובר בשבר שנגרם כתוצאה מנפילה שנבלמה על ידי הושטת היד קדימה או אחורה, כגון בשל נפילה מאופנוע, אופניים, או סולם, החלקה על רצפה רטובה, או עקב כיפוף כף היד לבלימת כדור שנבעט או נזרק בעוצמה רבה.

ככל שהשבר בשורש כף היד נגרם עקב תאונת אופנוע, זכאי הנפגע להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה, וזאת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ("הפלת"ד").

חוק הפלת"ד מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת, לפיו כמעט כל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבל פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה, וזאת ללא כל קשר לשאלה מי אחראי ואשם בגרימת התאונה, גם אם הנפגע עצמו הוא שאחראי לגרימתה. כתוצאה מכך, אין צורך למעשה להוכיח מי אשם בגרימת התאונה כדי לקבל פיצויים לפי חוק הפלת"ד.

מימון הפיצויים לפי חוק הפלת"ד נעשה באמצעות הטלת החובה על כל נהג כלי רכב מנועי, לרבות אופנוע, לבטח את כלי הרכב שלו בביטוח חובה, וזאת לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970. ביטוח החובה מאפשר להגיש את תביעת הפיצויים כנגד חברת הביטוח שביטחה את כלי הרכב שמעורב בתאונת הדרכים. אם לא ניתן להגיש תביעת פיצויים כנגד חברת ביטוח כאמור, למשל במקרה שבו אין לכלי הרכב שמעורב בתאונה ביטוח חובה בתוקף או כשמדובר בתאונת פגע וברח, ניתן להגיש את התביעה כנגד תאגיד קרנית, שהוקם מכח חוק הפלת"ד במיוחד עבור מקרים אלו.

 

את מי צריך לתבוע לפי חוק הפלת"ד בגין תאונת האופנוע?

ככלל, ישנם שלושה אנשים שונים שעלולים להיפגע מתאונת אופנוע, ולשבור את שורש כף היד שלהם עקב כך: רוכב האופנוע עצמו, מי שנסע עמו וישב מאחוריו על האופנוע, או הולך רגל שנקלע לתאונת האופנוע ונפגע אף הוא ממנו.

כל אחד מהם צריך לתבוע גורם אחר, וזאת כפי שיפורט להלן:

  • האופנוען יצטרך להגיש את התביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את האופנוע שלו בביטוח חובה, וזאת גם אם נהג אחר גרם לתאונה. אם אין לאופנוען ביטוח חובה בתוקף (כמו שלא פעם קורה, בשל העלויות הגבוהות של ביטוח האופנוע), הוא יצטרך להגיש את התביעה נגד נהג רכב אחר שלטענתו פגע בו, אם וככל שהיה כזה, וזאת לא לפי חוק הפלת"ד, אלא לפי פקודת הנזיקין, ולשם כך הוא כן יצטרך להוכיח את אשמתו של אותו נהג לפי פקודה זו.
  • הנוסע אשר הורכב על האופנוע יצטרך אף הוא להגיש את התביעה נגד חברת הביטוח שביטחה בביטוח חובה את האופנוע עליו הוא נסע, גם אם התאונה נגרמה בשל אשמתו של נהג רכב אחר. אם לרוכב האופנוע שעליו הוא נסע אין ביטוח חובה בתוקף, הוא יצטרך להגיש את תביעה כנגד תאגיד קרנית. חשוב לציין בעניין זה 2 נקודות. 1. בתביעת קרנית בשל העדר ביטוח, קרנית צפויה לחזור לנהג האופנוע בתביעת שיבוב. 2. אם קיים לנהג האופנוע ביטוח חובה הכולל השתתפות עצמית, הרי שהשתתפות עצמית זו (שמשמעותה הפחתת הפיצוי לרוב ב-25,000 ₪ והפסדי שכר של 7 ימי עבודה, תמורת פרמיה מוזלת) לא תחול על הנוסע המורכב.
  • הולך הרגל יצטרך להגיש את התביעה נגד חברת הביטוח שביטחה את האופנוע שפגע בו. אם לאופנוע הפוגע אין ביטוח חובה בתוקף, או שהוא איננו ידוע, כמו בתאונת פגע וברח, הולך הרגל יצטרך להגיש את התביעה כנגד תאגיד קרנית.

 

מהם נזקי הגוף שניתן לתבוע בגין שבר בשורש כף היד לפי חוק הפלת"ד?

 

מקובל לחלק את נזקי גוף שניתן לתבוע פיצויים בגינם לנזקים ממוניים (כספיים) ונזקים לא ממונים.

נזקים ממוניים (כספיים) הינם נזקים בגין הוצאות והפסדים כספיים שונים שנגרמו לנפגע עקב התאונה ואשר ניתן לחשבם באופן חשבונאי, כגון הפסדי שכר, הוצאות רפואיות, הוצאות עזרת צד ג' וסיעוד, וכיו"ב, ואילו נזקים לא ממוניים, הינם נזקים שלא ניתן לחשב אותם באופן חשבונאי, כגון כאב וסבל / עוגמת נפש, ועוד.

את הנזקים הממוניים מחשבים הן לעבר ולעתיד. החישוב לעבר הינו בגין הנזקים הכספיים שאירעו כבר, ממועד תאונת הדרכים ועד למועד פסק הדין, בעוד החישוב לעתיד הינו בגין הנזקים הכספיים שטרם אירעו, ושצפויים להתרחש בעתיד וזאת מלאחר מועד מתן פסק הדין.

לדוגמא, כאשר מחשבים את הפיצויים המגיעים לנפגע לפי חוק הפלת"ד בגין הפסדי השכר שלו, אזי חישוב הפסדי השכר לעבר ייעשה בעיקרו לפי תלושי השכר של נפגע שעובד כעובד שכיר, או דו"ח הכנסות לרשות המסים של נפגע שעובד כעובד עצמאי.

לעומת זאת, חישוב הפסדי השכר שלו לעתיד ייעשה לפי נוסחא שמכפילה את בסיס השכר שלו, בגילו (לצורך חישוב התקופה שנותרה לו עד ליציאתו לפנסיה), ובאחוזי הנכות התפקודית שלו, קרי, היקף הפגיעה בכושר העבודה שלו עקב הנכות הרפואית שנגרמה לו בשל התאונה.

גם את חישוב הפיצויים בגין הנזקים הלא ממוניים שמגיעים לנפגע לפי חוק הפלת"ד יש לערוך לפי נוסחא מיוחדת. נוסחא זו מורכבת ממכפלת גיל הנפגע, במספר ימי האשפוז שלו, ואחוזי הנכות הרפואית לצמיתות שנקבעו לו בגין השבר בשורש כף היד, וזאת לפי סעיף 41 (10) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.

ככל שפרק כף היד נותר ללא הפרעות בתנועה לאחר ריפוי השבר בשורש כף היד, ייקבעו לנפגע 0% נכות רפואית. ככל שהשבר הותיר את הנפגע עם קשיון בפרק כף היד או הגבלה בתנועות שורש היד, אחוזי הנכות שלו יכולים לנוע בין 5% ל-40%, לפי חומרת הפגיעה.

כמה אקבל על שבר בשורש כף היד-

דוגמה מהעת האחרונה בה צעיר כבן 30 המשתכר מעל השכר הממוצע במשק נפגע בתאונת אופנוע וסבל משבר בשורש כף ידו הימנית (היד הדומיננטית).

רוכב אופנוע זה טופל באמצעות גבס למשך 6 שבועות ולאחריהן עבר סדרה של טיפולי פיזיותרפיה.

בחלוף כשנה מהתאונה נבדק הנפגע על ידי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר קבע כי נותרו לו 15% נכות.

חברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש באופנוע בביטוח חובה, הציעה תחילה פיצוי בסך של 100,000 ₪ ואולם לאחר מו"מ אינטנסיבי הסתיימה התביעה בפיצוי בסך 360,000 ₪.

עורך דין גיא דויטש

עורך דין גיא דויטש

יליד 1972 נשוי ואב לשלושה, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון משנת 2010.
עו”ד גיא דויטש בעל ניסיון מוכח ומוצלח של למעלה מ-20 שנים, בייצוג אלפי לקוחות בתביעות נזיקין וביטוח

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.

גלילה לראש העמוד

לייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

גיא דויטש - עורך דין ונוטריון - תמונת פרופיל
דילוג לתוכן