שבר פתוח בקרסול כתוצאה מתאונת אופנוע

פגיעה נפוצה של רוכבי אופנוע בתאונת דרכים היא שבר פתוח. בניגוד לנוהגים ברכב בעל 4 גלגלים, מכיוון שאין בין רוכבי האופנוע לכביש כל חציצה כמו שקיימת לנוהג ברכב סגור, לעיתים קרובות המדובר בשברים פתוחים.

שברים פתוחים מאופיינים בכך שמעבר לשבר בעצם עצמה קיימת פגיעה של שפשוף עמוק/פצע בעור ולעיתם אף חסר ביתר הרקמות הרכות המכסות את העצם.

לפיכך אותו רוכב אופנוע הסובל משבר פתוח יזדקק לטיפול הן בשבר עצמו והן בפצע שקיים באיבר שנפגע, ובהתאם עשויה להיוותר לו גם נכות אורתופדית וגם נכות פלסטית בגין הצלקות שנותרות.

 

להלן דוגמה לפיצוי שקיבל רוכב אופנוע אשר נפגע בתאונת דרכים ונגרם לו שבר פתוח באזור הקרסול.

 

המדובר בתובע כבן 20 אשר רכב על אופנוע והחליק (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נגרם לתובע שבר פתוח באזור קרסול שמאל.

התובע פונה ע"י מד"א לבית החולים שם נותח ואושפז ל-5 ימים.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר בדק את התובע, מצא הפרשים בהיקפי שרירים והקרסוליים בין רגל ימין לשמאל ואבחן איחוי של השבר בעמדה גרועה. בבדיקה הקלינית שביצע המומחה הוא מצא הגבלות בתנועה ולכן קבע לתובע נכות אורתופדית בשיעור 20% לפי סעיף 48(3)(ב) אשר עוסק בקישיון זאת הגם שבפועל אין קישיון אלא שהתערבות ניתוחית עתידית תצדיק לטעמו קביעה זו וכן העריך את הנכות הפלסטית בגין הצלקת ב-10% נוספים.

הצדדים נחלקו בשאלת הנזק לרבות ביחס לחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

שאלת הנזק כתוצאה מהתאונה

הנתבעת חלקה על חוות דעתו של מומחה בית המשפט וזימנה אותו לחקירה וזאת בעיקר נוכח קביעת אחוזי נכות לפי סעיף העוסק בקישיון הקרסול בעוד בפועל  זה איננו בדיוק המצב.

בחקירתו בבית המשפט נתן המומחה הסבר לבחירתו באחוזי הנכות המתאימים לקיבוע/קישיון הקרסול (20%) לפי סעיף 48(3)(ב) לתקנות  ומדוע לא הסתפק באותם 10 אחוזי נכות שסעיף 48(3)(א) קובע בגין הגבלה ניכרת של הקרסול שאותה אכן מצא.

המומחה הסביר שבנוגע לקרסול, תפישת התקנות מיושנת ותואמת ידע והליכים רפואיים מלפני עשרות שנים, אך בכל זאת, לא זו הסיבה העיקרית לבחירתו את הסעיף, הוא הבהיר שמעבר להגבלה הניכרת סובל התובע מנזקים נוספים שאין להם מענה בתקנות, כך לגבי הפגיעה הגרמית בסחוס שאין לה ריפוי ומביאה לכאבים שמתורגמים להגבלות, כך לגבי האיחוי הגרוע, הברגים השבורים והמצב כפי שמשתקף בהדמיות ולכן לא ניתן להסתפק רק ב"הגבלה הניכרת" ומכאן נקבעו אחוזי נכות מעבר לה.

עוד העריך המומחה כי נכותו של התובע תחמיר בעתיד עקב קיבוע עתידי/החלפת קרסול או קישיון הצפוי מהליכים רפואיים אלו ככל שיוחלט לבצעם.

זאת ועוד המומחה העיר כי היה יכול לעשות שימוש בסעיף הסל (35(1) ולהעניק את אותה הנכות על פיו אך מן הסתם במקרה כזה היו באים אליו בטענות מדוע לא עשה שימוש בסעיפים הנוגעים לקרסול. 

טענה זו קבע בית המשפט מקהה מאד את טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה המומחה איננו יכול להתבסס על היותו של ספר התקנות ישן ובלתי מעודכן כפי שטען בתחילת חקירתו שכן המומחה היה יכול בהחלט להתבסס על סעיף הסל במקרה בו הסעיפים הנוגעים לקרסול אינם משקפים את הנכות והמצב הרפואי בפועל ואין בהם מענה לנסיבות הספציפיות, קביעות כאלו אושרו ומאושרות בפסיקה במקרים רבים.

הנכות הרפואית המשוקללת עמדה על 28%, כאשר המומחה אישר כאמור שאופי הנכות מגביל באותן עבודות המצריכות שימוש רב ברגליים.

מחד קבע בית המשפט כי אומנם התובע לא רכש השכלה על תיכונית או מקצועית, אך מנגד עליו כמובן להשתקם וייתכן ויוכל לזכות בהכשרה מקצועית ע"י שירות התעסוקה. עוד התרשם בית המשפט כי התובע בחור פיקח היכול, אם ירצה בכך, לרכוש ידע ומיומנות בתחומים שונים ומשכך העריך בית המשפט את פגיעתו התפקודית בשיעור של 20%.

מכאן עבר בית המשפט לבחון את נתוני השתכרותו של התובע לפני התאונה, ואלו שמאז התאונה ועד למועד מתן פסק הדין.

ופסק כי באשר לעבר יש לחשב את הפסדיו באופן גלובאלי המשקף פוטנציאל שכר מינימום ללא רציפות והתמדה בעבודה.

  • מיום התאונה למשך 10 השנים הקרובות לפי 7500 ₪ נטו.
  • ומבעוד 10 שנים ועד גיל 67 לפי השכר הממוצע.

 

ראשי הנזק:

  • הפסד שכר לעבר-נלקחה בחשבון חצי שנה של אי כושר מלא ולאחריה עוד מספר חודשים של אי כושר ניכר שלא מאפשר חזרה לעבודה. כן ניתן ביטוי לקושי שנוצר במציאת עבודה עם תום תקופת ההחלמה ולאחר מכן על פי הנכות התפקודית. לפיכך ובהיעדר רצף תעסוקתי והוכחת ניסיונות שיקום, פסק בית המשפט לא על פי חישוב אריתמטי מלא אלא באופן גלובלי סך של 100,000 ₪.
  • הפסדי שכר/כושר השתכרות לעתיד + תנאים סוציאליים-בהתאם לנכות התפקודית ובסיסי השכר שנקבעו לעיל:
    • מיום פסק הדין ועד 2032-  7,500 ₪ X 20%X 104=156000 ₪.
    • מחודש יוני 2032 ועד מרץ 2065 אז יגיע התובע לגיל פרישה לפי היוון כפול-
    • 11,000 ₪ X 0.75X 250X20%=412,500 ₪.
    • תנאים סוציאליים על ההפסדים לעתיד לפי 12.5%.
  • כאב וסבל-בנתוני התיק, הנכות הרפואית המשוקללת בשיעור 28% סך 59,000 ₪.
  • הוצאות מכל סוג שהוא-מדובר בראש נזק מיוחד המצריך הוכחה. התובע טען להוצאות אך ללעדותו לא צורפו ראיות כלשהן. בית המשפט פסק כי הגם שניתן להבין שאדם לא שומר כל קבלה וקבלה ולא מתעד כל נסיעה ונסיעה, כאשר מדובר בדרישה לפיצוי בראש נזק זה, חייבות להיות בנמצא ולו ראיות חלקיות, אין כאלה.

אין ספק שנגרמו הוצאות. אדם שעובר מספר ניתוחים, נדרש לתקופת החלמה ומעקב ממושכות למדי ומוגבל בהליכתו במהלכן, הרי בוודאי הוצאו הוצאות מתונות פה ושם ומשכך נפסקו לתובע הוצאות על דרך האומדנה בסך 25,000 ₪.

  • עזרת צד ג'-גם ראש נזק זה הינו "נזק מיוחד" המצריך הוכחה, כאן גם מבוקש לפסוק לעתיד כאשר העבר בהחלט יכול לתת אינדיקציה ביחס להערכת העזרה בעתיד וכזו אין. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי בנסיבות התיק קרי היות התובע בחור שעבר מספר ניתוחים, אושפז במצטבר מעל לשבועיים ותקופת החלמתו הייתה ארוכה כשבחלקה היה מוגבל ממש בתנועתו, יש לפסוק על דרך האומדנה סך 30,000 ₪ הנראה הולם בנסיבות העניין
עורך דין גיא דויטש

עורך דין גיא דויטש

יליד 1972 נשוי ואב לשלושה, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון משנת 2010.
עו”ד גיא דויטש בעל ניסיון מוכח ומוצלח של למעלה מ-20 שנים, בייצוג אלפי לקוחות בתביעות נזיקין וביטוח

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.

גלילה לראש העמוד

לייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

גיא דויטש - עורך דין ונוטריון - תמונת פרופיל
דילוג לתוכן