חישוב פיצויים ואחוזי נכות בעקבות תאונת דרכים

פסק דין 

1. בפניי תביעתו של התובע (יליד 1986), אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 26.2.16, עת רכב באופנועו אשר בוטח ע"י הנתבעת (להלן- האירוע).
2. אין מחלוקת בין הצדדים כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כמשמעות מושג זה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן- החוק), ולפיכך על הנתבעת לפצות את התובע על נזקיו כפי שיוכחו.

נכויות התובע

3. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. לתובע נקבעו נכויות זמניות ונכויות צמיתות.
4. הנכויות שנקבעו לתובע מהווים "נכות על פי דין" בהתאם לסעיף 6ב לחוק.
5. להלן הנכויות הזמניות שנקבעו לתובע:

100% נכות זמנית מיום 26.2.16-25.5.16.

50% נכות זמנית מיום 26.5.16-31.3.18

45% נכות זמנית מיום 1.4.18-24.9.18.

להלן הנכויות הצמיתות שנקבעו לתובע:

5% נכות נפשית- חרדה ( מתוך 10%. 5% נוכו בגין מצב קודם).

5% בגין צלקות

10% בגין הפרעה בלסת

10% בגין הגבלה בתנועות ירך שמאל

סך הכל נכות רפואית משוקללת (במעוגל)- 27%

עדות התובע 

6. בתצהירו העיד התובע כי סמוך לתאונה הוא עבד פחות מחודשיים כשליח משלוחי אוכל על אופנוע, שהיה בבעלות המסעדה.
7. התובע העיד כי בעקבות מבצע "עופרת יצוקה" בו הוא השתתף, הוא יצא הלום קרב. לטענתו לקותו הנפשית לא טופלה כדבעי ע"י הצבא, מה שגרם לו לא להשתלב בשוק העבודה ולהחליף עבודות.
8. לטענתו, בסמוך לתאונה, הוא הרגיש שהוא מצא את ה"שלווה העצמית", והחליט לעזוב את מרכז הארץ ולהשתקע בבאר שבע ולפתוח עסק לאילוף כלבים, ביחד עם עבודת שליחות בקטנוע (סעיף 3 לתצהיר).
9. בעקבות התאונה העיד התובע כי הוא סובל מצליעה וחוסר יציבות, הוא נעזר במקל הליכה, קשה לו לרדת במדרגות ויש לו כאבים בשינוי מצב של הרגל. לטענתו, הוא גם סובל מכאבי גב, מסיוטי לילה, עייפות וחרדות (סעיף 10 לתצהיר).
10. התובע העיד, כי התאונה קטעה את מסלול השתקמותו. הוא לא מסוגל להיות שליח וגם רצונו לפתוח עסק לאילוף כלבים ירד לטמיון (שם).
11. התובע טען כי מעת התאונה ועד לחודש אפריל 2018, הוא לא היה מסוגל לעבוד באף עבודה שתתאים לכישוריו (למעט בחודש 8/17 שאז עבד חודש בעבודה של אספקת ציוד טכני, אך בשל מצבו הרפואי הוא נאלץ לעזוב את העבודה כעבור חודש בלבד) (סעיף 13 לתצהיר).
12. מאז שחזר למעגל העבודה החליף מספר עבודות לתפקידים ללא מאמץ פיזי. העבודה האחרונה בה החל לעבוד ב- 5/20 חברת א.ב הרכבות מכניות בע"מ, כללה השגחה באתר בניה, שהעובדים לא יעברו מתחת לאזור בו מתבצעת העבודה, אך גם בה הוא הפסיק לעבוד כי ביקשו ממנו לבצע מאמצים פיזיים (יש לו קושי בעליה וירידה במדרגות) שקשים עליו (סעיף 14 לתצהיר).
13. בעדותו בבית המשפט העיד התובע, כי ברשותו בגרות חלקית (עמוד 6 ש' 3 ), כי בעברו הוא היה מעורב באירועים פלילי, אך למיטב ידיעתו אין לו רישום פלילי, ואחד האירועים הסתיים ברישום ללא הרשעה (שם, ש' 13-16 ).
14. התובע העיד כי היו לו בצבא בעיות בברכיים וגם בגב. הכאבים בגב היו קשורים בעומס (עמוד 7 ש' 3-13 )
15. עוד העיד התובע, כי היו לו בעברו 3 תאונות בשנים 2011, 2014 ו- 2014, בהם הוא נפגע בברך שמאל, בגב, בכתף ימין, בגב תחתון וברגל שמאל (שם, ש' 24-33), אך לא נקבעו לו נכויות בשל כך ולא היו לו מגבלות (עמוד 8 ש' 2-3 ).
16. התובע טען כי הירך שלו כואבת " פשוט, זה שריר שפשוט נועל לי את כל הברך ואז הברך מתקפלת, היא לא כואבת לי." (שם, ש' 20-21 ). גם הגב וירך כואבים לו, פחות האגן (שם, ש' 31 ).
17. התובע ציין כי הוא שוחרר מהצבא בשל היותו הלום קרב ( עמוד 10 ש' 24 ).
18. התובע העיד, כי התאונה פתחה עבורו "תיבת פנדורה" והציפה אצלו את מאורעות השרות הצבאי: "...שאני אחרי התאונה התחלתי בעצם להרגיש, שזה ממש זה לא נותן לי לחיות ואני לא יכול לנסוע באוטובוס, אני לא יכול, אני נכנס למקום עם הרבה קהל, איכשהו הכול פתאום נהיה קשור לזה. אחרי התאונה. לפני התאונה לא הייתי מרגיש את זה, היה לי כמה מקרים בודדים לפני התאונה, נגיד בזמן הרקטות." (עמוד 11 ש' 20-25 ), אם כי התובע לא שלל שהיו לו התקפים הקשורים לצבא, עוד לפני התאונה (עמוד 12 ש' 1 וש' 7 ).

אך העיד: " אם אני אתן דוגמה, לפני התאונה, לא ידעתי איך להתמודד עם הדברים האלו, אם עכשיו אני אקח את המצב שלי שאני יודע איך להתמודד עם ההתקפים האלה, לפני התאונה לא הייתי מגיע למצבים של אמבולנס, אם עכשיו לא הייתי יודע להתמודד עם הדברים האלה, כמו היום, גם עכשיו הייתם צריכים להזמין לי אמבולנס, לא הייתי מפסיק עכשיו לרעוד, הייתי מתחיל להיחנק ובסוף זה נגמר באמבולנס...לפני זה לא הייתי יודע מה זה, אחרי שהסבירו לי, שזה בעצם התקף חרדה וזה בעצם נובע מכמה דברים, אז הבנתי שבהתקף חרדה, אז צריך לדעת לטפל בזה פה ולא עכשיו לרוץ למד"א" (שם, ש' 12-21 ).

19. התובע שוחרר ממילואים בשנת 2014 בעקבות אירוע חרדה שעבר (עמוד 13 ש' 5-11 ).
20. בעניין העיסוק באילוף כלבים, העיד התובע כי הוא סיים את לימוד התחום בשנת 2014:

"בהתחלה עבדתי פה במרכז הארץ, כשהייתי עושה סטאז', בעצם הייתי עובד עם בית הספר איפה שלמדתי, הייתי עובד אצלם ובעוד כמה כלביות, והיה לי פה ושם כמה לקוחות פרטיים, ואז בעצם עברתי לבאר שבע כי לא הייתה שם תחרות, לא היה לי שם שוק בעצם, הייתי אחד המאלפים הראשונים שם, פתחתי את העסק.

מתי פתחת?

2016, נראה לי, ממש כמה חודשים לפני התאונה." (עמוד 14 ש' 1-5 ), אם כי התובע לא פתח עוסק מורשה (שם, ש' 23 ). אילוף הכלבים נעשה אצל אנשים פרטיים. התשלום היה במזומן ( שם ש' 27-32 ). התובע העיד כי הוא תכנן להמשיך בעסק שפתח (עמוד 15 ש' 25 ), אם כי בפועל העסק נסגר (שם, ש' 17 ).

21. התובע הולך עם מקל החל מהשנה האחרונה, כי הוא לעיתים נופל (עמוד 18 ש' 8-13 ).
22. רישיונו של התובע לרכיבה על קטנוע נפסל והוא לא יחדשו (עמוד 20 ש' 16 ).
23. התובע מתגורר עם הוריו ונמצא רוב היום בבית (עמוד 21 ש' 25-30 ).
24. מעבר לתובע לא העידו עדים נוספים.

נזק התובע

25. נתוני רקע:

יום התאונה: 26.2.16

תאריך לידה: 9.8.86

נכות התובע: 27% נכות משוקללת (פירוט לעיל). נכויות זמניות פורטו לעיל.

26. התובע נפגע בתאונת דרכים כרוכב אופנוע וסבל משבר בעצם ירך שמאל, שבה גם עבר ניתוח וכן משבר בלסת.
27. ואולם למרבה הצער התובע נפגע במבצע "עופרת יצוקה" בעזה, וחזר ממבצע זה הלום קרב.
28. התובע השתלב בשוק העבודה, ואולם הוא לא הצליח להתקבע במקום עבודה מסודר.
29. בין השנים 2011 ו- 2015 החליף התובע 13 עבודות. בתקופה זו אף עבר 3 תאונות בהן נפגע בברך שמאל, בגב תחתון, בכתף ימין וברגל שמאל, אם כי לטענת התובע, פגיעות אלו לא גרמו לו למגבלות.
30. התובע העיד כי ביקש למצוא לעצמו מרגוע, ועבר לגור בבאר שבע, בכדי לעסוק בתחום שקרוב לליבו: אילוף כלבים ושליח על קטנוע.
31. ואולם אז הגיע התאונה נשוא התובענה, אשר גרמה לסחרור נוסף בחייו של התובע.
32. אציין כי בעיותיו של התובע בייחוד בתחום הנפשי קדמו לתאונה נשוא התובענה והתקיימו במנותק אליה. כך בימים 23.9.15 ו- 8.11.15 התובע פונה ע"י מד"א בשל חולשה כללית תוך שמצויין באנמנזה כי התובע בעבר אובחן כהלום קרב (מסמכים 26-31 לתיק מוצגי הנתבעת).
33. לטענת התובע, התאונה פתחה אצלו "תיבת פנדורה" של בעיותיו בעבר, ואולם כאמור, הבעיות בתחום הנפשי היו קיימות אצל התובע עוד מלפני התאונה, לצד בעיות שונות, כנראה בחומרה נמוכה, גם בתחום האורטופדיה.
34. אציין כי התרשמתי ממצבו המורכב של התובע בעת שהעיד בבית המשפט. בשלב מסויים בעדותו הוא החל לרעוד. לטענתו זה תוקף אותו ביומיום, וזה קורה לו שהוא משחזר את מה שקרה לו בצבא (עמוד 9 ש' 28-33 ).

עיסוקי התובע

35. לתובע בגרות חלקית, וכאמור הוא החליף מקומות עבודה רבים עובר לתאונה.
36. התובע טען כי הוא עסק כעצמאי באילוף כלבים אצל אנשים פרטיים, קיבל תשלום במזומן והוציא על כך קבלות, ואולם לא הוצגו בפניי ראיות כי היה לתובע עוסק מורשה, מכל מקום התובע טען כי סגר עסק זה (עמוד 15 ש' 16-17 ).
37. גם לאחר התאונה התובע החליף מספר מקומות עבודה (5 במספר). לטענת התובע, בשל מגבלותיו בביצוע עבודות פיזיות הוא נאלץ לבצע עבודה ללא מגבלות פיזיות. העבודה האחרונה בה החל לעבוד ב- 5/20 בחברת א.ב הרכבות מכניות בע"מ, כללה השגחה באתר בניה לבל יעברו העובדים מתחת לאזור בו מתבצעת העבודה, אך בשל הדרישה לביצוע מאמצים פיזיים הקשים עליו, הוא הפסיק עבודה זו.
38. אציין כי בוועדה הרפואית של המל"ל מיום 24.4.18, התובע התלונן, על כאבים בלסת, קושי בלעיסה, קושי בעמידה, הליכה, ישיבה ממושכת ושכיבה ממושכת. התובע העיד כי הוא מתקשה בשינויי תנוחה גם בשינה וגם ממצב של שכיבה לישיבה וישיבה לעמידה. כי הוא מתעורר בלילה עם כאבים ומתקשה בעליה במדרגות.
39. התובע הולך עם מקל לטענתו במהלך עדותו החל משנת 2020 (עמוד 18 ש' 8 ), אם כי גם בפני הוועדה הרפואית משנת 2018 הוא ציין שהוא הולך עם מקל.

הפסד השתכרות בעבר

40. עיון בהשתכרות התובע לאורך שנים מורה כי מקום העבודה שהוא עבד בו בזמן הממושך ביותר היה כ- 10 חודשים בשנת 2015, בשנת 2019 הוא עבד במקום עבודה אחד 8 חודשים, ובשנת 2020 תקופה של 7 חודשים.
41. במקום העבודה האחרון השתכר התובע כ- 7,300 ₪, אך בעבר משכורתו נעה בין 4,000 ₪ ל- 6,500 ₪.
42. כחודשיים לפני התאונה השתכר התובע כ- 6,600 ₪. בחודש התאונה השתכר התובע כ- 5,850 ₪.
43. מצאתי לקבוע לחישוב הפסד ההשתכרות בעבר בתקופות החישוב הראשונות, כי בסיס השכר יהיה השכר עובר לתאונה: 5,850 ₪.
44. התובע שהה באי כושר מלא של 3 חודשים בהם קיבל דמי פגיעה ממל"ל ( 85 ימים), מיום התאונה ועד ליום 25.5.16, בתקופה זו יש לפסוק לתובע את הסך של:

17,550 ₪ = 3 X  5,850 ₪

בצירוף ריבית מאמצע התקופה: 18,600 ₪

45. בין התאריכים 26.5.16 עד 31.3.18 תקופה של 22 חודשים, נקבעה נכות זמנית של 50%.
46. חישוב ההפסד עד3.18 (התובע לא עבד בתקופה זו, למעט בחודש 8/17 שאז הרוויח התובע 2,124 ₪ ) יהיה בהתאם לנכות הזמנית שנקבעה ע"י המל"ל- 50%.

64,350 ₪ = 0.5 X  22 X 5,850 ₪

בצירוף ריבית מאמצע התקופה: 67,400 ₪ (במעוגל).

מסך זה יש להפחית את הערך המשוערך של חודש 8/17- 2,220 ₪, כך שהההפסד לתקופה

זו יהיה: 65,180 ₪.

47. בין התאריכים4.18 עד 24.9.18 תקופה של 5 חודשים ו- 3 שבועות (5.75 ), נקבעה נכות זמנית של 45%.
48. על פי הפרמטרים לעיל ההפסד בתקופה זו הינו:

15,100 ₪  (במעוגל) = 0.45 X  5.75 X 5,850 ₪.

49. אילולי התאונה היה התובע אמור להשתכר סך של 33,637 ₪ (סך של 5,850 ₪ מוכפל ב- 5.75 ). לאור הנכות שנקבעה לתקופה זו: 45% , היה התובע אמור להשתכר בתקופה זו סך של כ- 18,500 ₪, בפועל הוא השתכר סך של כ- 30,000 ₪ (בהתאם לדו"ח רציפות המל"ל), היינו "מעבר למצופה".
50. בנסיבות אלו, זכאי התובע להשלמה לסך שיכול היה להרוויח אילולי נכותו- 3,000 ₪ במעוגל.
51. החל מ- 25.9.18 נכותו הצמיתה של התובע הינה: 27%.
52. המרכיבים התפקודיים בנכות הצמיתה שנקבעה לתובע הם בתחום הנפש (5% חרדה), בתחום האורטופדי (10% הגבלה בתנועת ירך שמאל). מצאתי לייחס משמעות תפקודית לחלק קטן מהנכות בלסת (יעויין באמירות התובע בעניין זה במסמכי המל"ל ובוועדה: מסמכים 84 ו- 90 לתיק המוצגים של התובע, שם צויין קושי בלעיסה וכאבים), כך שנכותו הרפואית בעלת המשמעות התפקודית של התובע הינה 17%.
53. החל מחודש 10/18 ועד היום התובע עבד לסירוגין באופן לא סדיר לתקופות שנעו בין 7 חודשים ל- 8 חודשים ברצף בתקופות הארוכות, וחודשים בודדים ברצף בתקופות הקצרות. סך הכל, התובע עבד בתקופה זו 19 חודשים.
54. ממוצע ההשתכרות המשוערך בהתאם לאורך התקופות שבהם התובע השתכר הוא: 4,700 ₪.
55. ההפסד לתקופה זו שיחל ב- 10/18 ועד היום- 39 חודשים, יחושב לפי נכות תפקודית של 17%, מוכפל ב- % 70 מהחישוב המלא:

21,812 ₪ = 0.7 X 0.17 X 39 חודשים X 4,700 ₪

בצירוף ריבית מאמצע התקופה: 22,000 ₪ במעוגל.

56. להלן ריכוז הפסדי השתכרות התובע לעבר בהתאם לתקופות השונות:

• 2.16- 25.5.16 18,600   ₪
• 5.16-31.3.18 65,180   ₪
• 4.18-24.9.18                                     3,000     ₪
• מ- 10/18 עד היום 22,000   ₪

סך הכל:                                                     108,780 ₪

הפסד כושר השתכרות לעתיד

57. בין החודשים 5-11/20 סך ההשתכרות החודשי המשוערך של התובע היה: 7,300 ₪.
58. סקירת השתכרות התובע מראה כי מחד התובע לא עבד בצורה סדירה בשנים האחרונות, ואולם מאידך על אף מצבו הרפואי והנפשי זה הקשור לתאונה וזה שאינו קשור לתאונה, התובע עושה מאמצים להשתלב בשוק העבודה, ואף הגיע בשנת 2020 למשכורת הגבוהה ממשכורתו עובר לתאונה .
59. התובע אדם צעיר ולפניו שנות עבודה רבות.
60. בנסיבות אלו מצאתי לקבוע, כי בסיס השכר לחישוב הפסד כושר ההשתכרות לעתיד יהיה לפי משכורתו בשנת 2020 היינו סך של 7,300 ₪.
61. בהתאם לגובה הנכות התפקודית של התובע, החישוב יתבצע לפי 70% מהחישוב האקטוארי. לתובע נותרו עוד 379 חודשים עד לגיל 67. מקדם היוון: 244.3
62. חישוב ההפסד לעתיד הינו:

212,223 ₪ (במעוגל) = 0.7 X 244.3 X 0.17 X 7,300 ₪

63. סך הפסד ההשתכרות לעבר ולעתיד: 321,000 ₪ (במעוגל).

תוספת פנסיה על סכום זה (12.5% ):

40,000 ₪ במעוגל.

עזרת הזולת לעבר ולעתיד

64. התובע עותר לפיצוי בסך 150,000 ₪ בגין פריט זה. הנתבעת לא מציעה מאומה.
65. התובע טוען כי בשל מצבו הקשה, הן הבריאותי והן בשל קשייו הכלכליים, הוא נאלץ להתגורר בבית הוריו.
66. התובע טוען כי בתקופה הראשונה לאר התאונה נזקק לעזרה צמודה "סביב השעון" לביצוע פעולות יומיומיות פשוטות. כמו כן היזקקותו של התובע למקל, מוכיחה את הצורך שלו בעזרה.
67. הנתבעת טוענת כי התובע לא טען כי הוא נזקק בעבר לעזרה. העזרה שניתנה לו היא מצד הוריו עימם הוא התגורר ואין כל ציפיה מצד ההורים לתמורה מאת התובע בגין עזרה זו.
68. ממילא, עזרה רגילה מצד ההורים לא מפוצה על פי הפסיקה, ולא הוכח כי הוריו של התובע הוציאו הוצאות מיוחדות בכדי לתמוך בתובע.
69. אדגיש כי מעבר לעדותו של התובע, לא הובאה כל עדות מצד הוריו על הצורך בעזרה ולא צורפה כל אסמכתא להוצאות בגין פריט זה.
70. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובשים לב למועד התאונה לגיל התובע ולנכותו על סעיפיה, מצאתי לפסוק על דרך האומדנה בגין פריט זה סך של 40,000 ₪ בערכי היום, הן לעבר והן לעתיד.

הוצאות רפואיות, הוצאות ניידות לעבר ולעתיד

71. התובע עותר להוצאות ניידות לעבר ולעתיד בסך של 100,000 ₪. ולהוצאות רפואיות וניידות לטיפול רפואי סך של 35,000 ₪ לעבר ולעתיד. הנתבעת לא מציעה מאומה.
72. התובע טוען להוצאות ניידות הקשורות לכך שמאז התאונה הוא לא נוהג ברכב דו גלגלי וגם מתקשה לשבת ברכב כנוסע.
73. התובע עותר לפיצוי בגין הצורך לרכוש משככי כאבים לבדיקות ולטיפולים.
74. הנתבעת טוענת, כי לא צורפו אסמכתאות להוצאות רפואיות, והואיל ומדובר בנזק מיוחד אין לפסוק כל סכום בגין העבר.
75. הנתבעת הדגישה את העובדה כי המדובר בתאונת עבודה, והתובע זכאי להחזרים מלאים של הוצאותיו הרפואיות והוצאות הנסיעה מהמל"ל (התובע העיד כי לא פנה בעניין זה למל"ל- עמוד 20 ש' 9-10 ).
76. הנתבעת הדגישה, כי התובע כלל לא מצוי עתה בטיפולים רפואיים הקשורים לתאונה.
77. לאחר עיון בטענות הצדדים, בחומר הראייתי שצורף (וזה שלא צורף) אני סבור כי יש מקום להורות על פיצוי בסך של 10,000 ₪ מעבר לסכומים המגיעים בהתאם לחוק הבריאות הממלכתי ולתגמולי המל"ל.

נזק שאינו ממוני

78. לתובע 27% נכות ו- 5 ימי אשפוז -53,224 ₪ (ללא מחלוקת בין הצדדים).

79. להלן סיכום נזק התובע:

• הפסד השתכרות לעבר 108,780 ₪
• הפסד כושר השתכרות לעתיד 212,223 ₪
• פנסיה                                                 40,000   ₪
• עזרת הזולת לעבר ולעתיד                         40,000   ₪
• הוצאות רפואיות וניידות לעבר ולעתיד 10,000   ₪
• נזק שאינו ממוני             53,224  ₪

סך הכל:                                                           464,227 ₪

ניכויים

80. הנתבעת הגישה חוות דעת אקטוארית של האקטואר אברהם שמעיה ממשרד גד שפירא. סך ניכויי המל"ל בהתאם לחוות הדעת הוא: 171,697 ₪ בערכי מועד הגשת חוות הדעת: 16.2.21.

סיכום:

81. על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 464,227 ₪ בניכוי תגמולי המל"ל בשיעור 171,697 ₪ בתוספת שיערוך להיום. כן תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד על היתרה בשיעור 13% + מע"מ בהוצאות משפט בהתאם לאסמכתאות וכן בתשלום האגרה.