ביטוח לאומי – תקנה 39

הביטוח הלאומי הוא כלי משמעותי לניהול החיים של כולנו כאן במדינה. המשמעות שלו עולה בכמה דרגות כאשר אדם נפגע בתאונת עבודה.

מהי פגיעה בעבודה?

קיימים שלושה סוגי פגיעות בעבודה העשויים לזכות את הנפגע בזכאויות שונות:

1. תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה.

לדוגמה:

• עובדת יצאה בשעות הבוקר מביתה למקום עבודתה. בדרך, נפלה ושברה את רגלה, וכתוצאה מכך לא הייתה מסוגלת לעבוד כחודשיים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
• עובד שבסבירות גבוהה נדבק בקורונה במקום העבודה עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה.

2. מחלת מקצוע - מחלות המוגדרות בתקנות כמחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה.

דוגמה

אדם אשר כחלק מעבודתו נחשף תדיר לאסבסט, וכתוצאה מכך לקה בסרטן ריאה, עשוי להיות מוכר כמי שלקה במחלת מקצוע.

3. מיקרוטראומה - פגיעה שנגרמה כתוצאה מפעולות ממושכות וחזרתיות כחלק מהעבודה.

דוגמה

לטבח בבית מלון שבמהלך עבודתו נדרש לקלף ולחתוך כמויות גדולות של ירקות ופירות פעמיים ביום למשך שעתיים ברציפות בכל פעם, נגרם נזק בשורש כף היד. הפגיעה עשויה להיות מוכרת כתשתית למיקרוטראומה.

• נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה, המשולמת מדי חודש; או למענק נכות מעבודה, המשולם באופן חד פעמי
• מי שדרגת נכותו מעל 20%, זכאי לקצבת נכות חודשית.
• נכה שדרגת נכותו זמנית והיא נמוכה מ-20%, וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי לקצבת נכות חודשית.
• מי שדרגת נכותו קבועה והיא נמוכה מ-20% וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי למענק חד פעמי.

כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה בעצם הבריח ובעצם השכם הרי שבבואו להיבדק בפני ועדה רפואית במוסד לביטוח לאומי, מומחי הוועדה צפויים לקבוע את נכותו בהתאם לתקנה 39.

סעיף 39 - עצם הבריח ועצם השכם

הביטוח הלאומי קובע בלשון החוק בסעיף 39 מהם המצבים והאפשרויות שבהן יוכל אדם לקבל אחוזי נכות במקרים שבהם סובל אדם מבעיות רפואיות שמקורן בעצם הבריח או עצם השכם. זאת ועוד קובע הביטוח הלאומי שמבקרים מסוימים יוענקו אחוזי נכות בגינם של המקרים הבאים :  נקעים, פריקות כתף, התאחות לקויה, או אי התאחות, חיבור גרוע בין המפרקים. הנחיות לאופן הדרך בה יש לפעול מפורטות על בסיס הסעיפים הבאים:

• סעיף 1 – לאנשים הסובלים מאיחוי גרוע
• סעיף 2 - לאנשים הסובלים מאי התאחות של עצם הבריח
• סעיף – 3 למי שסובלים מנקע שמקורו בעצם הבריח
• סעיפים 4 – 5 למי שסובלים מפריקת כתף

מקרא מושגים החשובים לתקנה 39

על מנת להבין טוב יותר את מכלול המונחים המוזכרים בסעיף 39 נציג כאן מעין מילון מושגים שיציגו בהסברים קצרים ופשוטים ככל הניתן את המונחים המצויים בחוק.

• עצם הבריח – עצם הבריח (TA: Clavicula. קלביקולה, מכונה גם עצם הצוואר) היא עצם ארוכה המהווה חלק מחגורת הכתף. שמה העברי והלטיני (Clavicula - "מפתח קטן") ניתן לה על פי תכונתה להסתובב סביב ציר האורך שלה, בזמן הרמת הזרוע (תנועה הניתנת למישוש בעזרת היד השנייה) עצם הבריח היא עצם ארוכה בעלת שני פיתולים. היא ממוקמת מעל הצלע הראשונה, ומחברת בעזרת שני מפרקים, מפרק שיא הכתף והבריח ומפרק החזה והבריח, בין שיא הכתף של עצם השכם לעצם החזה. עצם הבריח צרה יותר, קצרה יותר, מפותלת פחות וחלקה יותר בנשים מאשר בגברים. הקצה התיכון שלה מעוגל והקצה הצידי שלה משוטח.
• עצם השכם – עצם השכם (TA: Scapula) המהווה חלק מחגורת הכתף, היא העצם המחברת בין עצם הזרוע לעצם הבריח. עצם השכם היא עצם שטוחה ודקה (בחלקה היא אף שקופה לאור), בעלת מבנה משולש. היא ממוקמת בחלקו האחורי העליון של כלוב הצלעות כך שהיא מכסה חלק מצלעות שתיים עד שבע. לעצם השכם יכולת תנועה מורכבת ונרחבת על פני כלוב הצלעות. יכולת תנועה זו היא פועל יוצא מחיבורה מכל צדדיה למערכת שרירי חגורת הכתף ומחיבורה הקשיח היחיד לשלד, דרך עצם הבריח. קל לזהות את עצם השכם במבט אחורי על גב. בזמן הרמת הזרוע והורדתה בולטים במיוחד קוץ עצם השכם, הגבול השדרתי והזווית התחתונה של העצם. במישוש חלקה העליון של הכתף מורגשת הבליטה הגרמית הנקראת שיא הכת.

• גוש בעצמות – כאשר נוצרת בליטה באזור התאחות השבר. לרוב הבליטה חולפת עם הזמן אך יכולים להיווצר מקרים בהם הבליטה נשארת.
• סיבוכים נפוצים – בעת פציעות ש עצמות השכם או הבריח עלולים להיווצר סיבוכים שבאים לידי ביטוי
• הקצוות של עצם הבריח שעלולים להיות מחודדים יכולים לגרום לפציעה בעצבים או בכלי דם.
• לעיתים סיבוכים יכולים להוביל לחוסר תחושה בידיים או לקור לא מוסבר.
• זיהום בעצמות – סיטואציה שבה בחלק מהעצם שנשברה יש חלק בולט אל מחוץ לעור באופן שחושף את העצם להיווצרות חיידקים הגורמים לזיהום.
• פריקת כתף – נגרמת לרוב בשל נפילה לא מוצלחת שגורמת למצב בו נוצר סיבוב חיצוני בכתף.
• דלקת פרקים ניוונית – מצב שהמפרקים המחברים את השכמה א לחזה לעצם הבריח נפגעו בשל השבר, יש סיכון להתפתחות דלקת פרקים ניוונית.
• תסמינים – התסמינים של שבר בעצם הבריח הם בעיקר כאב חד בעת תנועה של הכתף, בליטה באזור הכתף, חוסר יכולת להזיז את הכתף או קושי רב, נפיחות או רגישות יתר.
• בדיקות – על מנת לזהות מצבים של שבר או בעיות הקשורות לאופי הפציעות הנידונות בתקנה 39 מומלץ לבצע בדיקת CT לקבלת תמונת מצב מדויקת, צילומי רנטגן יכלו לאתר את מקום השבר בצורה מדויקת וכן את היקף הפגיעה בעקבותיו
• גורמים לשבר בעצם הבריח – נפילות, נשים בהליכי לידה, תאונות דרכים, פציעות ספורט או חבלות.

אחוזי נכות לפי סוג הפציעה

בעת הגשת תביעה לביטוח הלאומי עקב בעיות בעצם הבריח ועצם השכם, יש אפשרות לקבל אחוזי נכות הנעים בין 0%  (שבהם לא יתקבל ) ועד 20%  בהתאם לחומרת הבעיה והמסמכים שנלווים להגשת הבקשה. סעיפי החוק מסבירים בדיוק את האפשרויות בכל מצב.

1. סעיף 1 קובע כי במקרה ובו היה שבר בעצם הבריח או בעצם השכם ונוצר מצב שהעצם התקצרה אך החיבור לא הפך למושלם, הזכאות היא ל0% נכות
2. במקרה שבו עצם הבריח לא התאחתה בחלק הפנימי או האמצעי שלה הזכאות היא ל10% נכות
3. במידה ואתם סובלים מנקע בעצם הבריח, אך אין סבל כתוצאה מהגבלות בתנועת היד, הזכאות היא ל5% נכות
4. בעת פריקת כתף קדמית הזכאות היא ל5% נכות. חשוב להבין, פריקת כתף קדמית עלולה לגרום לכאב עז ואיבוד תחושה באזור.
5. בעת פריקת כתף אחורית הזכאות היא ל20% נכות.

הגשת תביעה, מה חשוב לעשות?  

במידה ונפגעתם בעצם הבריח או בעצם השכם בתאונת עבודה ואתם מתכננים להגיש תביעה להכרה בנכות כתוצאה מתאונת עבודה חשוב שתוודאו כי בידיכם המסמכים הבאים, וחשוב לא פחות להיעזר בשירותיו של עורך דין מקצועי בתחום :

• סיכומי טיפול – חשוב מאד להקפיד על הבאת כלל המסמכים המתארים את הטיפול בפגיעה לאורך כל התקופה, החל מהפניה הראשונית לרופא המשפחה או בעת האשפוז הראשוני ועד לסיכום הטיפול בסיומו וההמלצות להמשך.
• מסמכים רפואיים – חשוב לצרף את כל המסמכים ובהם צילומי רנטגן, פיענוח של בדיקות CT או כל בדיקה אחרת. ברמת האפשר חשוב להמציא מסמכים המעידים על כך שלמרות הטיפול, הבעיה עדיין לא נפתרה והפציעה טרם התאחתה ומשפיעה לרעה על הגוף.

מניסיוננו הרב בייצוג נפגעי תאונות עבודה- בעיקר רוכבי אופנוע שסבלו משברים בעצם הבריח או בעצם השכם, ההבדל בין פניה ישירה של הנפגע לביטוח לאומי לבין פניה מסודרת באמצעות עו"ד מומחה בייצוג נפגעי תאונות עבודה הינה דרמטית.