פיצויים מהמוסד לביטוח הלאומי עקב קרע במיניסקוס לאחר תאונת דרכים

פיצויים מהמוסד לביטוח הלאומי עקב קרע במיניסקוס לאחר תאונת דרכים

ככלל, מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לקבלת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד") מחברת הביטוח המבטחת את הרכב בו נסע.

יחד עם זאת, אם מדובר בתאונת דרכים שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, או בדרך מהבית למקום העבודה ובחזרה, אזי לפי חוק הביטוח הלאומי, תאונה זו עשויה להיחשב גם כתאונת עבודה, בגינה ניתן לקבל תשלומים וזכויות שונות שמגיעות לנפגעי עבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל").

חשוב לדעת כי לא ניתן לקבל "כפל פיצויים" בגין אותה תאונת דרכים. לפיכך, התשלומים שהנפגע אמור לקבל מהמוסד לביטוח לאומי ינוכו מסכום הפיצויים שייפסק לזכותו בתביעה לפי חוק הפלת"ד.

 

מהו המיניסקוס וכיצד ניתן לטפל בקרע שנגרם בו

המיניסקוס מהווה חלק ממרכיבי מפרק הברך, שנמצא בין סחוסי עצם הירך לסחוסי עצם השוק, ועשוי מרקמה סחוסית בצורת סהרון (חצי ירח). למעשה קיימים שני מניסקוסים בברך, האחד בצדה החיצוני והשני בצדה הפנימי. המיניסקוס משמש לספיגת זעזועים בברך, חלוקת עומס משקל הגוף על סחוסי הברך, הפחתת רמת החיכוך בין רכיבי הברך השונים, וייצוב הברך. 

קיימים שני סוגים של קרע במיניסקוס: קרע חבלתי וקרע ניווני. קרע חבלתי הינו קרע שנגרם בשל תנועה סיבובית חדה של הברך, בעוד כף הרגל נותרת במקומה, אשר גורמת למתיחת המיניסקוס עד שהוא נקרע. התנועה הסיבובית החדה עלולה להיגרם בנסיבות שונות, כגון במהלך פעילויות ספורט או עקב תאונת דרכים, ולרבות תאונת אופנוע או אופניים. לעומת זאת, קרע ניווני הינו קרע שמתרחש באופן הדרגתי ומתמשך לאורך זמן, כחלק ממחלות ניווניות שונות של הברך.

לא כל מי שנקרע לו המיניסקוס יחוש בכאב עקב כך, אולם כשהוא מופיע, המדובר בכאב פתאומי וחד בברך, שמלווה מייד או לאחר כמה שעות בנפיחות בברך, ולעתים גם בקושי ליישר ו/או לכופף את הברך. בהמשך יהיו נפגעים שירגישו כאילו שהברך "בורחת" להם תוך כדי הליכה רגילה, וזאת עקב הידלדלות שרירי הרגל הפגועה.

אבחון הקרע במיניסקוס נעשה על ידי אורטופד, לרוב באמצעות תלונותיו של הנפגע, בדיקה קלינית של הנפגע, ובדיקת MRI לאימות ממצאי הבדיקה הקלינית.

למרבה הצער, הקרע במיניסקוס אינו מתרפא מעצמו, וחשוב לטפל בו בהקדם האפשרי, הואיל וכל דיחוי בטיפול עלול לגרום להחמרת מצב הברך. בדרך כלל מדובר במתן טיפול שמרני, שכולל פיזיותרפיה ונטילת כדורים לשיכוך כאבים ודלקת, אך לעתים יידרש גם ניתוח ארטוסקופיה. 

 

מהן זכויות הביטוח הלאומי בשל קרע במיניסקוס לאחר תאונת דרכים

כפי שצוין לעיל, אם הקרע במיניסקוס נגרם בתאונת דרכים שמוגדרת גם כתאונת עבודה, אזי ניתן לקבל זכויות שונות בגינה מהמוסד לביטוח לאומי.

בתחילה, הנפגע יהיה זכאי לקבלת תשלום דמי פגיעה למשך עד 90 יום מהמועד שבו נבצר ממנו להמשיך לעבוד עקב התאונה. המדובר ב90 יום רציפים שלאחר התאונה. סכום דמי הפגיעה מחושב באופן יומי, לפי 75% משכרו של הנפגע בשלושת החודשים שלפני מועד התאונה, ועד לתקרת סכום דמי הפגיעה ליום (1,141 ₪, נכון לפברואר 2022).

דמי הפגיעה כמו גם המענקים והקצבאות אינם חייבים במס הכנסה כך שמדובר בתשלום נטו.

בתום 90 ימי בהם קיבל הנפגע דמי הפגיעה, העובד הנפגע לא יהיה זכאי לתשלום דמי פגיעה נוספים, אולם, אם תישאר לו נכות כלשהי כתוצאה מהתאונה בשיעור מינימאלי של לפחות 9%, זמנית או קבועה, וזאת לפי קביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, הוא עשוי להיות מוכר כנכה עבודה, ולקבל זכויות נוספות.

קביעת אחוזי הנכות על ידי הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי נעשית בהתאם לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956, שמכונה גם "רשימת הליקויים".

אחוזי הנכות הרפואית בשל נזק במיניסקוס מפורטים בסעיף 48(2)(ז) לרשימת הליקויים, וזאת כמפורט להלן:

     נזק במניסקוס:

(I)     נזק במניסקוס בצורה קלה                                              10%

(II)    נזק במניסקוס עם LOCKING                                        20%

(III)   מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס ללא הפרעות תפקודיות  0%

(IV)  מצב לאחר ניתוח הוצאת המניסקוס, קיימים שינויים ארטרוטיים קלים ודלדול קל של השרירים 10%

כלומר, לכאורה אחוזי הנכות שניתן לקבל בגין קרע במיניסקוס הינם אחוזים נמוכים יחסית, בשיעור של 10% או 20% לכל היותר. יתרה מכך: ככל שלנפגע אין כל הפרעה תפקודית לאחר ניתוח במיניסקוס, לא ייקבעו לו כלל אחוזי נכות.

אולם, יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון אם נגרמו לנפגע עקב התאונה ליקויים רפואיים נוספים, מעבר לקרע במיניסקוס, אזי הועדה הרפואית תקבע לו אחוזי נכות עבור כל ליקוי בנפרד, ולאחר מכן היא תקבע לו קביעת אחוזי נכות משוקללת עבור כל הליקויים יחדיו.

הדברים אמורים במיוחד כאשר הנפגע סובל מליקויים נוספים שקשורים לברך, ואשר לא פעם נלווים ומתווספים למצבים שבהם נוצר קרע במיניסקוס, כגון ליקויים בכל הקשור ליציבות הברך, הגבלה בתנועות הברך (יישור או כיפוף), קרע ברצועות הברך, נזקים נוירולוגיים, ועוד.

לדוגמא, סעיף 48(2)(א) לרשימת הליקויים מקנה 30% נכות בגין אי-יציבות צדדית קשה של הברך (כאשר  הברך מתעקמת תחת כובד משקל הגוף לצד אחד), ואילו קשיון לא נח של הברך אף מקנה 50% נכות, לפי סעיף 48(2)(ד) לרשימת הליקויים.                                                                                

מכל מקום, בהתאם לקביעת סוג הנכות של הנפגע, זמנית או קבועה, ושיעור אחוזי הנכות של הנפגע, בין בגין ליקוי אחד, ובין בגין מספר ליקויים, ייקבע האם הוא זכאי לקבל גם גמלת/מענק נכות מעבודה, וזאת כמפורט להלן:

  • קביעה של פחות מ-9% נכות, זמנית או קבועה, אינה מזכה את הנפגע בדבר.
  • קביעת נכות זמנית, בשיעור של 9% – 100%, מזכה את הנפגע בקבלת גמלת נכות מעבודה, וזאת עד לתום תקופת הנכות הזמנית שנקבעה לו (בדרך כלל מדובר בתקופה של עד שנה), ולפי היקף אחוזי הנכות הזמנית שנקבעו לו.
  • קביעת נכות קבועה בשיעור של 9% – 19.9%, מזכה את הנפגע בקבלת מענק חד פעמי, המחושב:

           43 חודשים × נכות (10%-19%) × 75% × שכר בשלושת החודשים לפני הפגיעה

  • קביעת נכות קבועה בשיעור של 20% – 100%, מזכה את הנפגע בקבלת גמלת נכות מעבודה, לכל ימי חייו, ולפי היקף אחוזי הנכות שנקבעו לו על ידי הועדה הרפואית.

בנוסף במקרה שהפגיעה גרמה לירידה ניכרת בהכנסות / לפגיעה במקצוע הוועדה תהיה רשאית להגדיל את הנכות שנקבעה בעד  (בהתאם לתקנה 15.50%.

נכה נזקק: במקרה שבו וועדה רפואית קובעת נכויות זמניות והנפגע מוכיח כי אינו מסוגל לעבוד בתקופת הנכות הזמנית, ניתן להגדיל את הנכות ל- 100% לתקופה הזמנית באמצעות תביעה ל"נכה נזקק".

החמרת מצבבחלוף כל 6 חודשים, ניתן להגיש תביעה להחמרת מצב. במקרים של החמרה ניכרת ניתן יהיה להגיש את הבקשה ללא דיחוי. 

עוד חשוב לדעת כי נפגע שהוכר כנפגע תאונת עבודה, זכאי לקבל טיפול רפואי מלא ובחינם בכלטיפול בקרע במיניסקוס הקשור לטיפול בפגיעתו המוכרת (אשפוזים, תרופות והחזרי נסיעה אל המקום שבו הוא מקבל את הטיפול ובחזרה לביתו). את הטיפולים הרפואיים יקבל הנפגע מקופת החולים בה הוא חבר ובמקרי חירום בבתי החולים. הביטוח הלאומי אינו ממן ישירות את הטיפולים ולכן יש לפנות לקופות החולים ולדווח על תאונת עבודה.

עורך דין גיא דויטש

עורך דין גיא דויטש

יליד 1972 נשוי ואב לשלושה, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון משנת 2010.
עו”ד גיא דויטש בעל ניסיון מוכח ומוצלח של למעלה מ-20 שנים, בייצוג אלפי לקוחות בתביעות נזיקין וביטוח

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.

גלילה לראש העמוד

לייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

גיא דויטש - עורך דין ונוטריון - תמונת פרופיל
דילוג לתוכן