נזקי גוף עקב תאונת דרכים שמעורב בה הולך רגל

מטבע הדברים, הולכי הרגל נחשבים למשתמשי הדרך הפגיעים ביותר, שכן להבדיל מציבור הנהגים או הנוסעים בכלי הרכב ממונעים, הם אינם מוגנים במהלך התאונה על ידי מעטפת כלי הרכב.

ואכן, למרבה הצער, לא מעט הולכי רגל נפגעים קשות בתאונות דרכים ולעיתים אף מוצאים בהם את מותם. למעשה, שיעור הולכי הרגל ההרוגים בקרב כלל ההרוגים בתאונות דרכים בארץ, בכל אחת מהשנים שבין 2011 עד 2020 עומד על כשליש (!), וזאת לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

כאשר הולך רגל נפגע בגופו עקב תאונת דרכים, באפשרותו להגיש תביעת פיצויים בגין נזקים אלו בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ("חוק הפלת"ד").

פרמדיקים מטפלים בהולך רגל שנפגע בתאונה

תאונות הולכי רגל וחוק הפלת"ר

חוק הפלת"ד הינו חוק ייחודי במסגרת דיני הנזיקין, מאחר שהוא קובע עקרון של אחריות מוחלטת, לפיו (כמעט) כל נפגע בתאונת דרכים זכאי לקבלת פיצויים, וזאת ללא קשר לאחריות לגרימת התאונה. משמעות עקרון זה, היא שהנפגע איננו נדרש כלל להוכיח את התרשלותו של הנתבע ואחריותו לגרימת התאונה לצורך קבלת הפיצויים כך גם במקרה בו האשם בתאונה הוא הולך הרגל, הוא עדיין יהיה זכאי לאותו פיצוי שהיה מקבל לו האשם הוא נהג הרכב.. בנוסף ובניגוד לתביעות נזיקין אחרות הנפגע  איננו נדרש (ואף לא יכול על פי החוק) להגיש חוות דעת רפואית מטעמו לצורך הוכחת עצם קיום נזקי הגוף שלו, שיעורם, וקיומו של הקשר הסיבתי בינם לתאונת הדרכים, מאחר שבית המשפט הוא זה שממנה את המומחים הרפואיים בהתאם לפגיעה .

במקרים מסויימים, קיימת אפשרות לקבלת תשלום ביניים הנקרא גם תשלום תכוף וזאת עוד לפני ניהול המשפט וקבלת פסק דין. תשלום זה הינו חלק מהפיצוי הכללי ומשולם "על חשבון" הפיצויים שייפסקו בו. כידוע כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, מעבר לנזקי הגוף שנגרמו לו, הוא סובל לפתע ממחסור כלכלי הנובע מחד מחוסר יכולתו לעבודומנגד מהוצאות כספיות נכבדות הקשורות להליך הריפוי. בפציעות קשות לעיתים חולפים חודשים ארוכים ואף שנים עד שהנפגע יכול לחזור ולעמוד על רגליו תרתי משמע, פיזית וכלכלית.  לפיכך נקבעו בחוק הפלת"ד הוראות לפיהן הנפגע זכאי לקבל מחברת הביטוח תשלומים שנועדו לכסות את הוצאותיו והוצאות בני משפחתו כתוצאה מהתאונה.

על פי החוק הנפגע יכול לפנות לחברת הביטוח בדרישה לקבלת תשלום תכוף על חשבון תביעתו ומרגע זה חברת הביטוח חייבת לשלם לו את התשלום תוך 60 ימים או להודיע לו כי היא דוחה את הדרישה. במקרה בו חברת הביטוח דוחה את הדרישה, יכול הנפגע לפנות לבית המשפט בהליך מזורז ומקוצר בתביעה לתשלום תכוף. תביעה זו מתבררת תוך פרק זמן קצר יחסית שאחרת כל מטרת התשלום התכוף תתרוקן מתוכן.

זוהי אגב אחת הסיבות בגללן מומלץ לפנות לאחר תאונת דרכים עם נזקי גוף קשים, מוקדם ככל שניתן לעו"ד המומחה בתביעות לקבלת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, אשר יוכל בין היתר להסיר מהנפגע ומבני משפחתו את העול הכלכלי שנגרם לו כתוצאה מהתאונה וחוסר יכולתו לעבוד ולהתפרנס, בטרם ילך הבור ויעמיק.

חשוב לדעת כי חברות הביטוח לא ממהרות לתת לנפגע תשלום תכוף מכמה סיבות, ראשית הדרישה מוגשת לרוב בשלב מוקדם בו חברת הביטוח טרם גיבשה את דעתה בדבר החבות. שנית מבחינה פסיכולוגית, מאחר ותשלום זה הינו חלק מהפיצוי הכולל, רוב הנפגעים מתקשים לקבל את העובדה כי יש להפחית מהפיצוי הכולל את התשלום שקיבלו וכבר נבלע מזמן בחשבון הבנק, דבר שעשוי בסופו של דבר להקשות על הצדדים להתפשר.

עוד חשוב לדעת כי תשלום תכוף ניתן רק במקרים של תאונת דרכים שאינה תאונת עבודה, שכן בתאונות עבודה מי שצריך לשלם את תשלומי הביניים הינו המוסד לביטוח לאומי כחלק מדמי הפגיעה ובהמשך כתשלום בגין נכויות זמניות.

 

את מי צריך הולך הרגל לתבוע בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב תאונת הדרכים?

הולך רגל שנפגע בתאונת דרכים צריך להגיש תביעה כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב שפגע בו בביטוח חובה.

אם לאותו הרכב לא היה ביטוח חובה בתוקף, או במקרה בו זהות הרכב הפוגע אינה ידועה, כמו במקרה של תאונת פגע וברח, באפשרות הנפגע להגיש תביעה כנגד קרנית

קרנית הינה תאגיד ביטוחי המטפל בנזקי גוף בלבד ואמון על פיצוי נפגעי תאונות דרכים שאין בידם לתבוע מבטח היכול לפצותם על הנזק והסבל שנגרמו להם, במקרים המנויים בחוק והבולטים בהם:

  1. נפגעי תאונות "פגע וברח" .
  2. נפגעים מרכב שהיה נהוג ע"י נהג חסר רשיון נהיגה, מרכב גנוב, מרכב שנעשה בו שימוש בניגוד לתנאי הפוליסה  (דוגמת עסק של הסעת נוסעים בשכר) נפגעים ע"י רכב נפגעים מרכב שהיה מבוטח בחברת ביטוח אשר נכנסה להליכי פירוק.

 

על מה ניתן לתבוע במסגרת תביעת נזקי גוף?

ראשי הנזק שניתן לתבוע במסגרת תביעת נזקי הגוף מתחלקים לשני סוגים עיקריים:

  • נזקים ממוניים
  • נזקים לא ממוניים.

נזקים ממוניים הינם נזקים כספיים שניתן לכמת ולחשב אותם באופן אריתמטי, כגון הפסדי שכר, הפסדי פנסיה (כנגזרת של הפסדי השכר), הוצאות רפואיות הוצאות ניידות, הוצאות עזרת צד שלישי, הוצאות להתאמת מבנה הבית לנכות, וכיו"ב.

אופן חישוב הנזקים הממוניים נעשה לפי שתי תקופות זמן, לעבר ולעתיד. תקופת העבר, מתייחסת לתקופה  שממועד התאונה ועד למועד פסק הדין, שבה הנזקים הממוניים כבר נגרמו בפועל, ואילו תקופת העתיד, מתייחסת לנזקים הצפויים להתרחש בעתיד וזאת ממועד פסק הדין ואילך.

חשוב לדעת כי את קיומם של  הנזקים הממונים יש להוכיח,באמצעות חשבוניות וקבלות על הוצאות שהוצאו בפועל ובאמצעות תלושי שכר וטפסי 106 לעובד שכיר, ושומות מס הכנסה ודיווחים למע"מ לעובד עצמאי, ,. 

 

לעומת זאת, נזקים לא ממוניים הינם נזקים בעלי אופי רגשי/נפשי, אשר מטבע הדברים לא ניתן לכמת ולחשב אותם באופן ארתימטי. מדובר בנזקים כגון כאב וסבל, עוגמת נפש אובדן הנאות החיים, וכיו"ב.

 

איך מחשבים פיצויים בגין פגיעות במסגרת תביעת נזקי גוף?

ככלל, באופן חישוב הפיצויים בגין ראשי הנזק השונים בתביעת נזקי גוף יש להביא בחשבון קריטריונים שונים, אשר העיקריים בהם הם גיל הניזוק, שיעור ההשתכרות שלו, ושיעור הנכות שלו (הן הנכות הרפואית והן הנכות התפקודית, קרי, הפגיעה בכושר השתכרותו של הניזוק עקב נכותו הרפואית).

באשר לנזק הלא ממוני הנקרא גם כאב וסבל קיימים הוראות ייחודיות  לרבות לפי סעיף 4 לחוק הפלת"ד ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976 לפי החוק ותקנות אלו  נוסחת חישוב ראש הנזק של כאב וסבל לנפגעי תאונת דרכים מורכבת ממכפלת גיל הניזוק (אשר  מופחת  ב1% לכל שנה מעל לגיל 30), אחוזי הנכות הרפואית לצמיתות שנקבעו לניזוק, ומספר ימי האשפוז שלו בבית החולים. בנוסף, נוסחת החישוב הנ"ל כפופה לתקרת הסכום המירבי שקבועה בחוק הפלת"ד ומתעדכנת מעת לעת, וכיום עומדת על כ- 180,000 ₪.  במקרים של פגיעה משמעותית כגון שבר שלא הותיר נכות עדיין מקובל כי בית המשפט יפסוק לנפגע פיצוי בגין כאב וסבל  בשיעור של 10% מהסכום המירבי. במקרה בו חלילה הנפגע נפטר כתוצאה מהתאונה, יורשיו זכאים ל-25% מסכום הפיצוי המירבי.

 

דוגמא לחישוב ראש הנזק של הפסדי השכר לעתיד של נפגעי תאונת דרכים, נעשה לפי מכפלת בסיס השכר של הנפגע לפני התאונה(שמוגבל לשילוש השכר הממוצע במשק) אחוזי הנכות התפקודית שנקבעו לו, וגיל הניזוק לצורך חישוב מספר החודשים שנותרו לו עד ליציאה לפנסיה (לשכירים: 67 לגברים, ו-62 בממוצע לנשים; לעצמאים – לפחות 70).

כפי שניתן לראות בדוגמאות הקצרות הללו, המדובר בחוק מורכב כשכל שלב משלבי הטיפול בתיק עלול להשליך על גובה הפיצוי הסופי.

לפיכך חשוב ביותר לפנות לעו"ד בעל ניסיון רב בניהול תביעות של נפגעי תאונות דרכים קשות שכן מניסיוננו ההבדל יכול להגיע לסכומים של מאות אלפי ₪ בין ניהול אותו תיק על ידי עו"ד מומחה בתחום תביעות הפלת"ד לבין עו"ד שאין זה עיקר עיסוקו.

 

אין לראות באמור במאמר זה משום תחליף לייעוץ משפטי ובכל מקרה יש לפנות ולקבל ייעוץ פרטני וספציפי לכל מקרה ומקרה

עורך דין גיא דויטש

עורך דין גיא דויטש

יליד 1972 נשוי ואב לשלושה, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון משנת 2010.
עו”ד גיא דויטש בעל ניסיון מוכח ומוצלח של למעלה מ-20 שנים, בייצוג אלפי לקוחות בתביעות נזיקין וביטוח

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.

גלילה לראש העמוד

לייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

גיא דויטש - עורך דין ונוטריון - תמונת פרופיל
דילוג לתוכן