שבר פיקה או שבר פטלה (Patella) עקב תאונת דרכים

הולכי רגל, רוכבי אופנוע, ורוכבי אופניים וקורקינטים המעורבים בתאונת דרכים עלולים לסבול משבר בפיקה/פטלה (Patella).

שבר בפטלה כתוצאה מתאונת דרכים נגרם בד"כ מחבלה ישירה לקדמת הברך בשל נפילה על הברך או מכה חזקה מרכב בברך (להולך רגל) כאשר חבלה ישירה שכזו עלולה לגרום לשבר לפטלה. שבר כזה מגביל מאוד את הנפגע ביישור הברך בכוחות עצמו.

עצם זו נמצאת בתוך הגיד של השריר הארבע ראשי בירך כאשר השריר הוא זה שמפעיל את המנגנון ליישור הברך. הפיקה עצמה מצופה סחוס בחלקה התחתון והוא זה שמאפשר תנועה חלקה על עצם הירך בזמן כיפוף ויישור. תפקוד תקין של הפטלה חיוני ביותר לצורך יישור הברך ולמניעת כאב בקדמת הברך בישיבה ובהליכה.

צילום של שבר בפיקה
צילום של שבר בפיקה

מה אחוזי הנכות בגין שבר בפטלה?

קביעת דרגת הנכות נעשית על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. המדובר בספר תקנות (מיושן למדי) העובר מעת לעת עדכונים שונים. בענייננו הסעיף הרלבנטי לקביעת נכות בשל שבר בפטלה הינו סעיף 48 (2) הקובע את גובה הנכות לפי חוסר היציבות של הברך ו/או בשל הגבלה בכיפוף סעיף 48 (2) (ה) (בין  0%ל-30%) ו/או בשל הגבלה ביישור הברך סעיף 48 2 ו' (בין 0% ל50%). לעיתים מוענקת הנכות לפי סעיף מותאם (35לתקנות) בגין השפעה על יכולת הפעולה.

האם ניתן לקבל פיצויים בגין שבר בפטלה?

גובה הפיצוי נקבע לפי גובה אחוזי הנכות, מידת השפעתם על יכולת ההשתכרות ובהתאם לנתונים שונים של התובע כגון גיל, סוג העבודה וגובה השכר.

בתביעה בה טיפלנו והסתיימה לאחרונה בפשרה נפסק לתובעת אשר סבלה משבר בפטלה סך של 420,000 ₪.

המדובר באישה ילידת 1962, אשר עבדה עד לתאונה במכירות. הנפגעת נפגעה בתאונת דרכים שעה שחצתה כביש במעבר חציה ורכב אחר פגע בה. כתוצאה מכך נגרמו לתובעת נזקי גוף שונים כשהחמור שבהם היה שבר בפטלה כתוצאה מחבלה ישירה לברך.

התביעה הוגשה כנגד נהג הרכב הפוגע וחברת הביטוח אשר ביטחה אותו בביטוח חובה.

הנכות הרפואית:

לבקשתנו מינה בית המשפט אורטופד מומחה לקביעת נכותה של התובעת. בחוות דעתו קבע המומחה כי התובעת סובלת מהגבלה בטווח התנועות של ברך ימין, עם נפיחות דיפוסית של הברך וירך ימין, ממצא אשר מתאים לסינוביטיס כרונית לאחר חבלה כמו כן קבע המומחה כי בצילומים עדכניים של הברך נמצאה אי סדירות במבנה משטח הפיקה של הברך.

לפיכך קבע המומחה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 24%, המורכבת מנכות אורתופדית בשיעור 20% בגין הפגיעה בברך ימין ומנכות פלסטית בשיעור 5% בגין צלקת באותה ברך.

כאן המקום להסביר כי כאשר מדובר במספר נכויות לא מבצעים חיבור מתמטי שלהם, אלא חיבור משוכלל של אחוזי הנכות. במקרה זה, לפני התאונה התובעת הייתה בריאה לחלוטין לפיכך אחוז הנכות הגבוה מבין הנכויות (20%) מוכפל ב-100% והינו שווה ל20%. עתה מפחיתים מ100% את 20% הנכות=80 ואותם מכפילים בנכות הבאה-5%=4%.

 מכאן פנה בית המשפט ובחן את השפעת הנכות על תפקוד התובעת ובראש ובראשונה על יכולה לעבוד ולהשתכר. בענייננו קבע בית המשפט כי לא ניתן להתעלם מהנכות והמגבלות מהן סובלת התובעת בעקבות התאונה שכן המדובר בנכות אורתופדית משמעותית, אשר מגבילה אותה באופן ממשי בכל עיסוק ובכל עבודה. עד למועד התאונה עבדה התובעת כאשת מכירות תפקיד אשר דרש עמידה ממושכת והליכה רבה, כך שלמגבלה בברך יש השלכה תפקודית ממשית על עבודתה בעיסוק זה.

על מנת לקבוע את שיעור הנזק שנגרם לתובעת, בחן בית המשפט את השלכות התאונה הן על נכותה התפקודית הן על השתכרותה לעומת מצבה לפני התאונה.

בהתבסס על הראיות שהוצגו בפניו קבע בית המשפט כי בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי התובעת הינו 8,500 ₪. התובעת נעדרה מעבודתה כ-7.5 חודשים בגינם קבע בית המשפט כי יש לפצותה במלואם. לאחר מכן שבה התובעת לעבודתה באופן חלקי והשתכרה רק כ-5000 ₪ (התובעת חזרה למשרה חלקית) ואולם לאחר כ3 חודשים נוכחה כי נכותה מגבילה אותה בעבודתה והיא נאלצה לעזוב את עבודתה.

באשר להפסדים לעתיד, בית המשפט חישב את הפסדיה לפי בסיס השכר לפני התאונה במכפלת אחוזי הנכות ובמכפלת מקדם היוון בגין השנים שנותרו לה עד הגיעה לגיל פרישה.

בהתאם גם חושבו הפסדי תנאים סוציאליים והפסדי פנסיה לפי 12.5% מהפסדי השכר בעתיד.

בנוסף בית המשפט קיבל את טענתנו לפיה אין ספק שעקב המגבלה ממנה סובלת התובעת בברכה היא מתקשה ללכת למרחקים גדולים ולכן תזדקק לנסיעות מוגברות בעתיד. על כן, קבע בית המשפט כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הוצאות הניידות המוגברות שייגרמו לה בעתיד. בהתחשב במהות וגובה הנכות ובהתחשב בגיל התובעת, העריך בית המשפט את הוצאות הניידות המוגברות שייגרמו לתובעת בעתיד בסכום גלובאלי של 45,000 ₪.

הטיפול בשבר בפיקה

הטיפול בשברים של הפטלה תלוי במידת התזוזה של השבר וכמובן בנפגע עצמו.

כאשר מדובר בשבר ללא תזוזה הטיפול בדרך כלל הוא שמרני – ללא ניתוח. הרגל מושמת בסד גבס למשך מספר שבועות ולאחר מכן יש צורך בטיפולי פיזיותרפיה לחיזוק השרירים ושיפור טווח התנועה בברך.

לעומת זאת בשבר פטלה עם תזוזה ובוודאי כאשר חלקי השבר מרוחקים זה מזה, יש צורך בניתוח (בד"כ בהרדמה כללית) כדי להחזיר את חלקי השבר למקום. ללא החזרה של השבר, קיים חשש להרס מוקדם של המפרק וכתוצאה מכך לכאבים בהליכה והפרעה משמעותית בתפקוד.

בניתוח מוחזרים חלקי השבר למקומם והם מקובעים על ידי מסמרים ולולאות נירוסטה דקים. החזרה לא מדויקת של חלקי השבר למקומם עלולה לגרום להפרעה בתנועה החלקה של הפיקה על עצם הירך וכתוצאה מכך כאבים בקדמת הברך.

לאחר הניתוח הרגל מושמת בסד צירים מיוחד הגביל את כיפוף הברך לזווית אותה בוחר הרופא המנתח. כעשרה ימים לאחר הניתוח ניתן לרוב להוציא תפרים ולהתחיל בטיפולי פיזיותרפיה לחיזוק השרירים סביב הברך לצורך ולשיפור הדרגתי של טווח התנועה בברך.

צילום שבר בפטלה לאחר ניתוח
צילום שבר בפטלה לאחר ניתוח

האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני ונועד לשירות לקוחותינו לשם הבנה כללית בלבד.

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.

שתפו מאמר זה עם חברים
גיא דויטש, עו"ד ונוטריון

חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון משנת 2010. עו"ד גיא דויטש בעל ניסיון מוכח ומוצלח של למעלה מ-24 שנים, בייצוג אלפי לקוחות בתביעות נזיקין וביטוח.

לעו"ד דויטש התמחות בייצוג נפגעים עם נזקי גוף קשים ומורכבים, שנגרמו כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות אופנוע ודו גלגלי (פלת"ד), נפגעי תאונות עבודה, נפגעי רשלנות רפואית, פציעות ספורטאים מקצועיים ו"חובבים", תביעות לתגמולי ביטוח במסגרת פוליסות אבדן כושר עבודה, פוליסות ביטוח תאונות אישיות, ביטוח חיים ומשכנתא, תאונות ברשות הרבים לרבות תביעות כנגד רשויות מקומיות, תביעות סיעוד, תביעות כנגד ביטוח לאומי וכיוצ"ב.

בנוסף, במהלך השנים ייצג עו"ד דויטש בהצלחה רבה תיירים מאירופה וארה"ב בתביעות נגד חברות ביטוח בישראל, בגין נזקי גוף קשים ומורכבים שנגרמו להם בתאונות במהלך שהותם בישראל. 

להערכת שווי הפיצוי הכספי שמגיע לכם
מלאו את הפרטים
ועורך דין גיא דויטש יצור קשר בהקדם​​
או חייגו:

מאמרים נוספים
שאולי יעניינו אתכם

אל תוותרו על הפיצויים שמגיעים לכם!
לבדיקת זכויותיכם ללא התחייבות השאירו פרטים