לעיתים תאונת דרכים תחשב גם לתאונת עבודה המחייבת פניה/תביעה נוספת (מעבר לזו המוגשת כנגד מבטחת החובה) גם כנגד המוסד לביטוח לאומי. חוק הביטוח הלאומי הגדיר תאונת דרכים כתאונת עבודה אם זו התרחשה שעה שהמבוטח היה בדרכו ממעונו אל מקום עבודתו או ממקום עבודתו אל מעונו או ממקום עבודתו אל מקום עבודה אחר או תאונה שהתרחשה בשעת עבודתו במקום העבודה.
לעומת זאת תאונת דרכים ה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי - שלא לשם עיסוקו במשלח ידו (למעט אם הפסיק את עבודתו או סטה ממנה כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו או כדי ללוות).
במקרים בהם אכן התאונה הינה גם תאונת עבודה, על הנפגע לפנות אל המוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום התאונה (פרק הזמן הקבוע בחוק) בתביעה לקבלת פיצוי.
חשוב לציין כי על הנפגע בכלל מוטלת חובת הקטנת הנזק, קרי עליו לעשות כל שניתן במידה סבירה כדי להקטין את הנזק בו תחויב חברת הביטוח ובכלל זה, ומאחר ולא ניתן לקבל כפל פיצוי (לא ניתן לקבל פיצוי בגין אותו נזק גם ממבטחת החובה וגם מהמוסד לביטוח לאומי), עליו לממש זכויותיו גם מהמוסד לביטוח לאומי אחרת יופחת מהפיצוי המגיע לו ממבטחת החובה הסכום שהיה מקבל כתגמולים מהמוסד הלאומי גם אם לא פנה ולא ממש את זכויותיו (ניכוי רעיוני).
מה משלם המוסד לביטוח לאומי-
נפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה זכאי לתשלומים הבאים:
דמי פגיעה : זהו תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם כפיצוי על אובדן שכר או הכנסה ובתנאי שהנפגע אינו מסוגל לעבוד, לא בעבודתו ולא בעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה (הכול על פי אישור רפואי).
דמי הפגיעה משולמים בעד פרק הזמן בו לא עבד הנפגע ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 13 שבועות (91 ימים, הנמנים ממחרת יום הפגיעה).
שיעור דמי הפגיעה ליום
לעובד שכיר ולעובד עצמאי ישולם - 75% מהכנסתו החייבת בדמי ביטוח ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90, ועד למקסימום דמי הפגיעה ליום 1,094.63 ש"ח (החל ב- 01.01.2014 )
מדמי הפגיעה יופחתו מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
עובד שכיר שהוא גם עובד עצמאי – אשר נפגע במהלך עבודתו כשכיר או כעצמאי, יחושבו דמי הפגיעה לפי שכרו משני המקורות גם יחד. הכנסות העובד כעצמאי יובאו בחשבון, רק אם בזמן הפגיעה בעבודה הוא היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי ושילם את דמי הביטוח במועד.
עובד עצמאי - דמי הפגיעה יחושבו לפי ההכנסות בשנת המס השוטפת.
אי כושר חלקי - עובד שכיר או עצמאי אשר על פי אישור רפואי מקופת חולים נגרם לו אי-כושר חלקי לעבודה ומספר שעות עבודתו צומצם – יהיה זכאי לדמי פגיעה מופחתים ולא יותר מ-8 שעות ליום.
את יתרת 25% המשלימים ל-100% של הפסדי השכר שהפסיד הנפגע בתקופת אי הכושר אנו תובעים ממבטחת החובה.
גמלת נכות מעבודה -
מי שהוכר על ידי הביטוח הלאומי כנפגע בתאונת דרכים שהינה גם תאונת עבודה ותביעתו לדמי פגיעה, הוכרה ונותרה לו נכות עקב הפגיעה בעבודה, עשוי להיות זכאי לגמלת נכות מעבודה- קצבה או מענק.
בעניין זה חשוב להדגיש כי על פי חוק הפלת"ד ישנו מעין מרוץ סמכויות בין קביעת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי לבין קביעת נכות במסגרת תביעת הפלת"ד כנגד מבטחת הרכב. על פי החוק (סעיף 6 ב') אם המוסד לביטוח לאומי הוא שקובע ראשון את נכותו של הנפגע, הרי שנכות זו תחייב גם בהליך שמתקיים כנגד מבטחת הרכב. לעומת זאת אם במסגרת ניהול התביעה כנגד המבטחת, מונה מומחה רפואי אשר קבע את נכותו של הנפגע בטרם נבדק הנפגע על ידי המוסד לביטוח לאומי, הרי שקביעה זו לא תחייב את המוסד לביטוח לאומי.
מניסיוננו, על פי רוב, הנכויות שנקבעות על ידי מומחים ניטרליים הממונים בהסכמה במסגרת הליך התביעה כנגד המבטחת או על ידי מומחים הממונים על ידי בית המשפט, הינן גבוהות משמעותית מאלו שקובעים מומחי המוסד לביטוח לאומי. לכן ובכל מקרה ומקרה לגופו יש לבחון ולבחור את הדרך המתאימה לפי סוג הפגיעה אשר תשיא לנפגע את מירב הפיצויים.
להלן שיעורי הנכות והזכאות בגינן -
נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות זמנית בשיעור של 9% - 100% - יקבל קצבה חודשית.
נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 9% - 19.99%- יקבל מענק חד פעמי.
נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור של 20% - 100% - יקבל קצבה חודשית.
נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות לצמיתות בשיעור הפחות מ-9% אינו זכאי לגמלה.
אנו מייצגים נפגעי תאונות דרכים המוכרות גם כתאונות עבודה ומלווים אותם בהליך מיצוי זכויותיהם מהמוסד לביטוח לאומי באופן שלא יפגע בזכויותיהם ממבטחת הרכב בביטוח חובה.
"חובתו של מעביד היא להבטיח קיומה של שיטת עבודה בטוחה ולהדריך בה את העובדים גם כאשר מדובר בפעילות פשוטה לכאורה" (ת"א 1865/86 ונטורה נ' בולוטין [פורסם בנבו]).
