תאונות אופנוע קטלניות

לצערנו מדי שנה נהרגים בישראל עשרות רוכבי אופנועים וקטנועים. על-פי נתוני הרשות למלחמה בתאונות הדרכים, רק מתחילת השנה הנוכחית נהרגו 27 רוכבים.

המדובר בשיעור גבוהה מאוד מסך הרוגי תאונות הדרכים ביחס לשיעור הרוכבים מכלל הנהגים והסיבות לכך מרובות

מעבר לאובדן העצום והבלתי נתפס של בן/בת משפחה נאלצת משפחת המנוח/ה להתמודד גם עם פגיעה בהכנסות המשפחה כשלעיתים תאונות אופנוע גודעות לחלוטין את מקור הפרנסה העיקרי של המשפחה.

על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד) יורשי המנוח ותלויו זכאים לפיצוי בגין ההפסדים אשר נגרמו להם עקב פטירתו, וזאת אף אם המנוח עצמו לא היה זכאי להם על פי חוק (לדוגמא, במקרה בו המנוח רכב על אופנוע ללא רישיון נהיגה תקף, עדיין תלויו יהיו זכאים לפיצויים – במקרה זה מקרנית).

מהם היורשים והתלויים

יורשי המנוח (נקראים גם עיזבון המנוח) הינם אותם בני משפחה (לרוב מדובר בבני משפחה אולם אין חובה לכך) הזכאים לקבל את נכסי המנוח וזכויותיו על פי חוק הירושה או בהתאם לצוואת המנוח ככל שהשאיר כזו אחריו.

לעומתם, תלויי המנוח הינם אותם בני משפחה אשר היו תלויים במנוח לפרנסתם (לדוגמה ילדיו הקטינים של המנוח אשר כל פרנסתם הייתה עליו ובן/בת זוג). לעיתים ישנה זהות בין היורשים והתלויים.

תביעת העיזבון – היורשים

יורשי המנוח זכאים למתן פיצוי בגין שלושה ראשי נזק כדלקמן:

כאב וסבל – המדובר בסכום מוגבל שהינו 25% מהסכום המקסימאלי אשר נקבע בחוק ועומד כיום על כ-45,000 ₪ (הסכום צמוד למדד וכולל גם הפרשי ריבית).
פיצוי בגין אובדן השתכרות של המנוח "בשנים האבודות".
פיצוי בגין הוצאות לוויה, שירותי קבורה ושבעה – מדובר בהוצאות בפועל שהוציאו היורשים בגין רכישת מצבה, מודעות אבל וכד' וכדי להוכיחן יש להציג קבלות על תשלום בפועל.

תביעת התלויים

כאמור המדובר בתביעתם של אותם בני משפחה שהיו תלויים במנוח לפרנסתם וכעת תובעים הם את נזקיהם הישירים בעקבות פטירתו.

רכיבי הנזק העיקריים בתביעת התלויים הם:

אובדן שירותי אב או אם ושירותי בעל או אישה – מדובר למעשה באותם הפסדים שנגרמו לבן הזוג או לילדים בעקבות אובדן שירותי התמיכה של המנוח. לא מדובר כאן בהפסד שכרו של המנוח, אלא באובדן עזרה בבית, עזרה לילדים, תמיכה נפשית וכיוצ"ב. ראש נזק זה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לתלות שהייתה בפועל במנוח, למספר התלויים ולרכיבים נוספים. בדרך כלל, פסיקת הפיצויים בראש נזק זה נעשית באופן גלובאלי.
הפסדי התמיכה שנגרמו לתלויים כתוצאה מהמוות –מדובר באותם הפסדים שנגרמו וייגרמו לתלויים בעקבות אובדן ההכנסה של המנוח, הן לעבר והן לעתיד. החישוב נעשה בהתאם לגילו של המנוח, מספר התלויים בו ובעיקר גובה הקופה המשותפת שלו ושל רעייתו – קרי ההכנסה שהכניס המנוח לקופה המשותפת של בני הזוג. מקובל לחשב הפסדי תמיכה אלו בהתאם ל"שיטת הידות".
פיצוי בגין הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים להם היה זכאי המנוח.
פיצוי בגין הקטנת משרת האלמן/נה עקב פטירת המנוח/ה ולאור הצורך בסיוע גדול יותר

לילדים ובתחזוקת הבית, במידה ומשרת האלמנה אכן קטנה בפועל.

השנים האבודות

המדובר באותן שנים בהן התקצרה תוחלת חיי העבודה של ניזוק עקב התאונה, קרי אותן שנים שבהן איבד הניזוק את יכולתו להשתכר עקב הפגיעה הקטלנית.

במקרה כזה העיזבון הוא שנכנס בנעליו של המנוח והוא שצריך לתבוע את הנזק שנגרם למנוח בגין השנים האבודות.

יודגש כי עד לפני מספר שנים, לא ניתן כל פיצוי בגין ההפסדים בשנים האבודות ועל כן גובה הפיצויים היה יחסית נמוך. לפני כ-5 שנים ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין בעניין אטינגר וחולל מהפכה של ממש. פסק דין זה קבע כי המנוח זכאי לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם לו בתקופת השנים האבודות דבר שהביא לגידול בעשרות מונים של ובה הפיצויים שנפסקו לעיזבונות של מי שקיפחו את חייהם בתאונות.

כך, קודם לפסק דין בעניין אטינגר היו נפסקים לעיזבונו של קטין עשרות אלפי שקלים בודדים, הרי שלאחר פסק הדין החלו בתי המשפט לפסוק לעיזבון סכומים של מאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך, רק בגין הפסד ההשתכרות בשנים האבודות.

מה קורה כשהעיזבון והתלויים הם אותם אנשים

כאמור, במקרים רבים היורשים והתלויים הם אותם תובעים. במקרה כזה, לא יקבלו התובעים פיצוי כפול בכל הנוגע להפסדי השכר של המנוח
(גם הפסדי תמיכה בתביעת התלויים וגם הפסדים בשנים האבודות בתביעת העיזבון) אלא יקבלו את הפיצויים הגבוה מבין השניים.

כאשר תביעת העיזבון היא הגבוהה מתביעת התלויים (מה שקורה לרוב), ייפסקו ליורשים הפסדי ההכנסה בשנים האבודות, בצירוף אובדן שירותי בן זוג וילדים אשר נפסקים לתלויים. כאשר תביעת התלויים היא הגבוהה יותר, אזי ייפסקו לתלויים הפסדי התמיכה בגין שכרו של המנוח, בצירוף פיצוי בגין כאב וסבל והוצאות הקבורה אשר נפסקים לעיזבון.

תגמולי המוסד לביטוח לאומי

לעיתים כאשר אדם נהרג בתאונה, זכאים תלוייו לזכויות שונות מהמוסד לביטוח לאומי (לדוגמה גמלת שארים שמשולמת לבן הזוג ו/או לילדיו של אותו אדם שנהרג בתאונה). במקרים אלו בהם התלויים או היורשים זכאים להטבות אלו, הרי שהם יקוזזו מהסכומים אותם פוסק בית המשפט, שוב כדי למנוע מצב של פיצוי כפל בגין אותו רכיב.


המידע האמור הינו תמציתי וכללי, ואינו מתיימר להוות תחליף לייעוץ או ליווי משפטי ספציפי, אשר מומלץ להסתייע בהם כדי להבטיח שמירה מלאה על זכויות המבוטח וקבלת הפיצוי והכיסוי הביטוחי המלא.

נתקלתם בבעיה?

 אנא  התקשרו:  09-9766655 או השאירו פרטים ואנו נייעץ לכם בהתאם

עורך דין גיא דויטש

עורך דין גיא דויטש

יליד 1972 נשוי ואב לשלושה, חבר לשכת עורכי הדין משנת 2000 ונוטריון משנת 2010.
עו”ד גיא דויטש בעל ניסיון מוכח ומוצלח של למעלה מ-20 שנים, בייצוג אלפי לקוחות בתביעות נזיקין וביטוח

כל האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי וכל המידע המצוי באתר משמש כמידע כללי בלבד.

גלילה לראש העמוד

לייעוץ ללא התחייבות השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

גיא דויטש - עורך דין ונוטריון - תמונת פרופיל
דילוג לתוכן