כידוע, שבר בכתף עלול להיגרם בנסיבות שונות ולגרום לכאב רב ולהגבלה ניכרת בתנועה ובביצוע רוב הפעולות היומיומיות.
שבר בכתף נגרם לא פעם בשל מעורבות בתאונת דרכים, ובמיוחד בשל תאונת אופנוע, תאונת אופניים, וכדומה.
ככלל, מי שכתפו נשברה עקב תאונת דרכים זכאי להגיש תביעת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 ("חוק הפלת"ד").
ניתן להגיש תביעה זו גם אם הנפגע עצמו גרם לתאונה, מאחר שחוק הפלת"ד מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת, לפיו (כמעט) כל מי שנפגע בתאונת דרכים זכאי לפיצויים בגין נזקי גוף, וזאת ללא קשר לשאלה מי אשם בקרות התאונה.
כדי לממן את הפיצויים שמשולמים לפי חוק הפלת"ד, הוטל על כל מי שנוהג בכלי "רכב מנועי" החובה להחזיק בביטוח חובה בתוקף של כלי הרכב שלהם, וזאת לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970. לפיכך, כל מי שנוהג ברכב מנועי, כגון מכונית פרטית, משאית, אופנוע, או קטנוע, מחויב לרכוש ביטוח חובה לכלי הרכב שלו.
לגבי אופניים חשמליים- בהתאם לפסיקה של ביהמ"ש העליון, הם אינם מהווים "כלי רכב מנועי" לפי החוק, ולכן אין חובה (ולמעשה אף אין אפשרות) לבטח אותם בביטוח חובה (ע"א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין ז"ל נ' וליד דרויש, מיום 12.10.2020).
כתוצאה מכך, מעמדו של רוכב אופניים חשמליים שמעורב בתאונת דרכים זהה למעמד של רוכב אופניים רגילים, שהינו כשל הולך רגל שמעורב בתאונת דרכים. לקביעה זו יש משמעות רבה, בין היתר לגבי השאלה כנגד מי תוגש תביעת הפיצויים שלהם לפי חוק הפלת"ד, וזאת כפי שיוסבר בהמשך הדברים להלן.
כיצד נגרם שבר בכתף וכיצד ניתן לטפל בו
ככלל, שבר בכתף עלול להתרחש בכל אחת משלוש העצמות שמרכיבות את מפרק הכתף: עצם הזרוע, עצם השכמה, ועצם הבריח.
ראש עצם הזרוע (עצם ההומרוס) נחשב לאזור הפגיע ביותר, אשר השבר בו נגרם לרוב על ידי נפילה או חבלה ישירה בכתף, או בעת נפילה ובלימת הנפילה על ידי הושטת היד קדימה.
שבר בעצם הבריח נגרם בשל פגיעה ישירה בכתף מהצד, כאשר רוב השברים בעצם הבריח נגרמים בשל נפילה מאופנועים.
שבר בעצם השכמה הינו שבר נדיר יחסית, שלרוב קורה בשל חבלה קשה מאד בכתף, לרוב בתאונת אופנוע.
אבחון השבר בכתף נעשה באמצעות צילומי רנטגן ו/או CT, והטיפול בו כולל קיבוע של הכתף באמצעות מתלה כתף וטיפולי פיזיותרפיה. במקרים חמורים יחסית יידרש גם ניתוח. ההחלמה משבר בכתף הינה ארוכה יחסית, והיא מצריכה טיפולי פיזיותרפיה ממושכים עד לחזרה לתפקוד, במשך כחצי שנה, אם כי לעתים עלולה להישאר הגבלה בטווח התנועה.
כנגד מי ניתן להגיש תביעת פיצויים בגין שבר בכתף שנגרם עקב תאונת דרכים
הקביעה כנגד מי תוגש תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים ולפי איזה חוק נעשית לפי התובע שנפגע בתאונה, וזאת כמפורט להלן:
- נהג של כלי רכב מנועי שחובה לבטחו בביטוח חובה- נהג של כלי רכב מנועי שיש לבטחו בביטוח חובה, לרבות אופנוע או קטנוע, צריך להגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח שביטחה את הרכב שלו. אם אין לו ביטוח חובה (בכלל או בתוקף), הוא לא יוכל להגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד, וזאת גם אם בתאונה שלו היה מעורב כלי רכב אחר שבוטח בביטוח חובה. תחת זאת יהיה עליו להגיש תביעת נזיקין רגילה כנגד נהג הרכב האחר ולהוכיח את אשמתו בגרימת התאונה, לפי דרישות פקודת הנזיקין.
- נפגע הולך רגל- אם הנפגע הינו הולך רגל, או בעל מעמד כשל הולך רגל, כגון מי שרכב על אופניים חשמליים או אופניים רגילים, הוא יצטרך להגיש תביעת פיצויים לפי חוק הפלת"ד כנגד חברת הביטוח של הרכב שפגע בו. אם לרכב הפוגע אין ביטוח חובה, או שהפוגע איננו ידוע, כגון בתאונת פגע וברח, יש להגיש את התביעה כנגד תאגיד קרנית.
- נפגע שהינו נוסע- אם הנפגע הוא נוסע ברכב שהיה מעורב בתאונת דרכים, עליו להגיש תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח של הרכב שבו הוא נסע, וזאת גם אם התאונה עירבה כלי רכב אחרים ואפילו היו נהגיהם האשמים בגרימת התאונה. אם התאונה עירבה מספר כלי רכב, כל נוסע להגיש תביעת פיצויים כנגד חברת הביטוח של הרכב שבו הוא נסע. אם לרכב שבו הוא נסע לא היה ביטוח חובה, עליו להגיש את התביעה כנגד תאגיד קרנית.
שבר בכתף פיצויים
אילו פיצויים ניתן לתבוע בגין שבר בכתף עקב תאונת דרכים
ניתן לתבוע פיצוי בגין שבר בכתף, אותן נהוג לחלק לנזקים ממוניים (כספיים) ונזקים לא ממוניים.
הנזקים הממוניים כוללים נזקים כספיים בגין הפסדים והוצאות שונות שנגרמו לנפגע, ואשר ניתן לחשבם באופן מתמטי, כגון הפסדי שכר ופנסיה, הוצאות רפואיות מחוץ לסל הבריאות, עזרת צד ג' וסיעוד, הוצאות ניידות, ועוד. ואילו הנזקים הלא ממוניים כוללים נזקים שלא ניתן לחשבם באופן מתמטי, כגון כאב וסבל (עוגמת נפש) ואובדן הנאות החיים.
סכום הפיצוי בגין שבר בכתף פיצויים לכל ראש נזק מחושב בהתאם לקריטריונים שונים, שכוללים גם את שיעורי אחוזי הנכות הרפואית להבדיל מנכות תפקודית. אחוזי הנכות ותפקודיותם נקבעים ידי מומחה שמונה מטעם בית המשפט (או מומחה שהוסכם מחוץ לכותלי בית המשפט על ידי הצדדים) וזאת לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
אחוזי הנכות הרפואית בגין הפגיעה בכתף נקבעים בעיקרם לפי סעיפים 39 – 42 לתוספת זו, וכמפורט להלן:
- סעיף 39 - עצם הבריח ועצם השכם
- סעיף 40 - עצמות הגפיים העליונים
- סעיף 41 - הפרקים העליונים של הגפיים העליונות
- סעיף 42 - שרירי הגפיים העליונים
הנכות התפקודית עוסקת בפגיעה בפגעה בכושר העבודה והפגיעה ביכולתו לבצע פעולות שונות המשפיעות בין היתר על רמת ההשתכרות של הנפגע עקב הנזק. שיעור אחוזי הנכות התפקודית נקבע על ידי בית המשפט עצמו (לרוב מומחי בית המשפט מתייחסים לכך בחוות דעתם) וזאת לפי נסיבותיו האישיות של הנפגע.
