נזקי גוף בתאונות אופנוע

רוכבי אופנוע אינם דומים לנהגי כלי רכב אחרים. לרוב, מדובר באנשים צעירים מלאי תשוקה לכלי הדו גלגלי אשר מעדיפים אותו על כל כלי רכב אחר שכן הוא מעניק להם תחושה של חופש, זריזות ונוחיות. לצערנו, עם כל האהבה שלנו לאופנועים שיתרונותיהם רבים, רוכבי אופנוע חשופים ליותר לתאונות אופנוע קשות ואף קטלניות. במאמר זה נתאר לפניכם מצבים של נזקי גוף בתאונות אופנוע, פציעות, פיצויים ואחוזי נכות הנגרמים עקב תאונת אופנוע.

אילו פציעות מאפיינות נפגעי תאונות אופנוע?

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ככל שהאופנוע מסוגל לביצועים גבוהים יותר, חומרת התאונה בה הוא עשוי להיות מעורב גדולה יותר והסיכוי למוות גבוהה יותר. כעורך דין תאונות אופנוע העוסק בתחום כ 25 שנים בהחלט ניתן לראות פציעות שכיחות החוזרות פעם אחר פעם אצל נפגעי תאונות אופנועים ובהן חבלות ראש, שברים בעצם הבריח (קלביקולה), פריקות ושברים של הכתף, שבר בשורש כף היד ובמרפק, שברים בברך, קרעים במיניסקוס וברצועה צולבת, שברים בקרסול, שפשופים , פגיעות רב מערכתיות ולעיתים גם מוות - פגיעות בגין תאונת אופנוע עליהן נרחיב מיד.

דוגמאות לנזקי גוף ופיצויים בעקבות תאונות אופנוע:

שבר בפטישון רגל ימין בעקבות תאונת אופנוע

לדוגמה ניתן להביא תיק שהסתיים לאחרונה בפשרה בו נפסקו לתובע פיצויים בסך של 356,000 שקלים בגין שבר ספירלי בפטישון החיצוני של רגל ימין לאחר תאונת אופנוע.

הנפגע היה כבן 25 שעה שרכב על אופנוע והחליק כשהאופנוע נפל על רגלו הימנית. לאחר תאונת אופנוע זו הוא אושפז בבית חולים ועבר ניתוח של שחזור פתוח וקיבוע פנימי של השבר באמצעות פלטה וברגים.

לאחר שנזקו התגבש הגשנו בשם הנפגע תביעה לבית המשפט אליה צורפה בקשה למינוי מומחה רפואי.

הנפגע נבדק על ידי המומחה שמונה על ידי בית המשפט אשר קבע כי הנפגע מתהלך בצליעה, קרסולו מוגבל בתנועות הטיה כפית והטיה גבית וכי יש לו צלקת רגישה למגע. בסיכום חוות דעתו קבע המומחה כי לנפגע 14.5% נכות (10% בגין הגבלת תנועות הקרסול ועוד 5% בגין הצלקת הרגישה).

לאחר קבלת חוות הדעת הגישו הצדדים תחשיבי נזק מטעמם.

החישוב נערך לפי ראשי הנזק המקובלים – הפסדי שכר לעבר (ממועד התאונה ועד מועד פסק הדין או הפשרה המתבססים על הכנסות הנפגע לפני תאונת אופנוע זו), הפסדי שכר לעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל.

כעורך דין תאונת אופנוע מנוסה בתחום ביצעתי תחשיב במשרדי המייצג נפגע זה. בתחשיב מטעמנו הוכחנו הפסדי שכר לעבר לתקופה של כחצי שנה ודרשנו פיצוי המגלם נכות תפקודית הגבוהה מזו הרפואית. מנגד, הנתבעת הגישה תחשיב מטעמה ובו העלתה טענות שונות כאשר בשורה התחתונה היא סברה כי יש לפצות את הנפגע בסכומים נמוכים מאוד.

בית המשפט קיבל את מלוא טענותינו והמליץ לצדדים לסלק את התביעה בעבור פיצוי בסך של 356,000 שקלים בתוספת שכ"ט ומע"מ. זוהי סיבה מעולה מדוע כדאי להיעזר בשירותיו של משרד עורכי דין תאונות אופנוע או עורך דין תאונת אופנוע ולהימנע מטעויות ששוות הרה מאוד כסף.

חבלות בכתף ובשורש כף היד

דוגמה נוספת היא של נפגע רוכב קטנוע אשר נפל במהלך נסיעה וסבל מחבלות בכתף ובשורש כף יד ימין. בבדיקתו בבית החולים אובחנו שבר בעצם הבריח ימין, פריקה של שורש כף יד ימין ושבר בעצם הסירה. התובע אושפז במחלקה האורתופדית ועבר ניתוח לקיבוע השבר בעצם הסירה. לאחר כ-3 חודשים הוסרו חלק מהמסמרים שקיבעו את העצם.

בהסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי אשר בדק את התובע ומצא כי טווח תנועות ויציבות הכתף תקינים, קיימת בצקת קלה בשורש יד ימין, קיימת הגבלה בהנעת שורש היד וקיימת צלקת אורכית באספקט גבי בעקבות תאונת אופנוע זו.

מסקנות המומחה הרפואי אשר בדק את התובע עמדו אף הן על 10% שבר בשורש כף היד אחוזי נכות בגין הגבלת התנועה בהנעת שורש היד ו-5% בגין צלקת רגישה. סה"כ  נקבע לו כי השבר בשורש כף היד אחוזי נכות התובע הוערכו בשיעור של 14.5%.

גם בתביעה זו נערך החישוב לפי ראשי הנזק המקובלים- הפסדי שכר לעבר (ממועד התאונה ועד מועד פסק הדין או הפשרה המתבססים על הכנסות הנפגע לפני התאונה), הפסדי שכר לעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת צד ג', הוצאות רפואיות וכאב וסבל.

שבר בשורש כף היד פיצויים

על יסוד חוות הדעת ניהלנו מו"מ עם חברת הביטוח אשר הציעה לסלק את התביעה בסך של 100,000 שקלים. במשך מספר חודשים נוהל מו"מ עיקש בין עורך דין תאונת קטנוע מטעמנו לבין חברת הביטוח שבסופו הסכימה המבטחת לשלם לתובע על שבר בשורש כף היד פיצויים בסך 450,000 שקלים בתוספת שכ"ט ומע"מ כחוק בגין הנזק שנגרם עקב תאונת אופנוע. ככל הנראה ללא מעורבות של עורך דין תאונת קטנוע, התובע היה מקבל את ההצעה הנמוכה למרות שאיכות חייו נפגעה מהותית ואינה מתוגמלת בהצעה בצורה הולמת.

דוגמאות אלו אינן יוצאות דופן בתיקים בהם אנו מטפלים ומתייחסות לפגיעות המותירות נכויות נמוכות יחסית אשר הפיצוי בגינן עולה על המקובל בתביעות דומות.
הפערים העצומים בתגמול ובפיצויים נובעים ממעורבותו של עורך דין תאונת אופנוע מיומן ומשופשף, שיודע כיצד להתמודד עם חברות הביטוח ולמקסם את הפיצויים תוך דאגה לרווחתו של הנפגע המיוצג (ובמקרה זה מיוצג של משרדנו).

שבר פתוח בקרסול כתוצאה מתאונת אופנוע

פגיעה נפוצה נוספת של רוכבי אופנוע בתאונת דרכים היא שבר פתוח. בניגוד לנוהגים ברכב בעל 4 גלגלים, מכיוון שאין בין רוכבי האופנוע לכביש כל חציצה כמו שקיימת לנוהג ברכב סגור, לעיתים קרובות המדובר בשברים פתוחים הנגרמים כתוצאה מתאונת אופנוע.

שברים פתוחים מאופיינים בכך שמעבר לשבר בעצם עצמה קיימת פגיעה של שפשוף עמוק/פצע בעור ולעיתים אף חסר ביתר הרקמות הרכות המכסות את העצם.

לפיכך אותו רוכב אופנוע הסובל משבר פתוח יזדקק לטיפול הן בשבר עצמו והן בפצע שקיים באיבר שנפגע, ובהתאם עשויה להיוותר לו גם נכות אורטופדית וגם נכות פלסטית בגין הצלקות שנותרות.

דוגמה לפיצוי שקיבל רוכב אופנוע אשר יצגנו שנפגע בתאונת דרכים ונגרם לו שבר פתוח באזור הקרסול.

המדובר בתובע כבן 20 אשר רכב על אופנוע והחליק (להלן: "התאונה"). כתוצאה מהתאונה נגרם לתובע שבר פתוח באזור קרסול שמאל.

התובע פונה ע"י מד"א לבית החולים שם נותח ואושפז ל-5 ימים.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט מונה מומחה רפואי בתחום האורתופדיה אשר בדק את התובע, מצא הפרשים בהיקפי שרירים והקרסוליים בין רגל ימין לשמאל ואבחן איחוי של השבר בעמדה גרועה. בבדיקה הקלינית שביצע המומחה הוא מצא הגבלות בתנועה ולכן קבע לתובע נכות אורתופדית בשיעור 20% לפי סעיף 48(3)(ב) אשר עוסק בקישיון זאת הגם שבפועל אין קישיון אלא שהתערבות ניתוחית עתידית תצדיק לטעמו קביעה זו וכן העריך את הנכות הפלסטית בגין הצלקת ב-10% נוספים.

הצדדים נחלקו בשאלת הנזק לרבות ביחס לחוות דעתו של מומחה בית המשפט.

שאלת הנזק כתוצאה מהתאונה

הנתבעת חלקה על חוות דעתו של מומחה בית המשפט וזימנה אותו לחקירה וזאת בעיקר נוכח קביעת אחוזי נכות לפי סעיף העוסק בקישיון הקרסול בעוד שבפועל זה איננו בדיוק המצב.

בחקירתו בבית המשפט נתן המומחה הסבר לבחירתו באחוזי הנכות המתאימים לקיבוע/קישיון הקרסול (20%) לפי סעיף 48(3)(ב) לתקנות ומדוע לא הסתפק באותם 10 אחוזי נכות שסעיף 48(3)(א) קובע בגין הגבלה ניכרת של הקרסול שאותה אכן מצא.

המומחה הסביר שבנוגע לקרסול, תפישת התקנות מיושנת ותואמת ידע והליכים רפואיים מלפני עשרות שנים, אך בכל זאת, לא זו הסיבה העיקרית לבחירתו את הסעיף, הוא הבהיר שמעבר להגבלה הניכרת סובל התובע מנזקים נוספים שאין להם מענה בתקנות, כך לגבי הפגיעה הגרמית בסחוס שאין לה ריפוי ומביאה לכאבים שמתורגמים להגבלות, כך לגבי האיחוי הגרוע, הברגים השבורים והמצב כפי שמשתקף בהדמיות ולכן לא ניתן להסתפק רק ב"הגבלה הניכרת" ומכאן נקבעו אחוזי נכות מעבר לה.

עוד העריך המומחה כי נכותו של התובע שנפגע בתאונת אופנוע תחמיר בעתיד עקב קיבוע עתידי/החלפת קרסול או קשיון הצפוי מהליכים רפואיים אלו ככל שיוחלט לבצעם.

זאת ועוד המומחה העיר כי היה יכול לעשות שימוש בסעיף הסל (35(1) ולהעניק את אותה הנכות על פיו אך מן הסתם במקרה כזה היו באים אליו בטענות מדוע לא עשה שימוש בסעיפים הנוגעים לקרסול.

טענה זו קבע בית המשפט מקהה מאד את טענת הנתבעת בסיכומיה לפיה המומחה איננו יכול להתבסס על היותו של ספר התקנות ישן ובלתי מעודכן כפי שטען בתחילת חקירתו שכן המומחה היה יכול בהחלט להתבסס על סעיף הסל במקרה בו הסעיפים הנוגעים לקרסול אינם משקפים את הנכות והמצב הרפואי בפועל ואין בהם מענה לנסיבות הספציפיות, קביעות כאלו אושרו ומאושרות בפסיקה במקרים רבים.

הנכות הרפואית המשוקללת עמדה על 28%, כאשר המומחה אישר כאמור שאופי הנכות מגביל באותן עבודות המצריכות שימוש רב ברגליים.

מחד קבע בית המשפט כי אמנם התובע לא רכש השכלה על תיכונית או מקצועית, אך מנגד עליו כמובן להשתקם וייתכן ויוכל לזכות בהכשרה מקצועית ע"י שירות התעסוקה. עוד התרשם בית המשפט כי התובע בחור פיקח היכול, אם ירצה בכך, לרכוש ידע ומיומנות בתחומים שונים ומשכך העריך בית המשפט את פגיעתו התפקודית בשיעור של 20%.

מכאן עבר בית המשפט לבחון את נתוני השתכרותו של התובע לפני התאונה, ואלו שמאז התאונה ועד למועד מתן פסק הדין.

ופסק כי באשר לעבר יש לחשב את הפסדיו באופן גלובלי המשקף פוטנציאל שכר מינימום ללא רציפות והתמדה בעבודה.

• מיום התאונה למשך 10 השנים הקרובות לפי 7500 ₪ נטו.
• ומבעוד 10 שנים ועד גיל 67 לפי השכר הממוצע.

ראשי הנזק

• הפסד שכר לעבר – נלקחה בחשבון חצי שנה של אי כושר מלא ולאחריה עוד מספר חודשים של אי כושר ניכר שלא מאפשר חזרה לעבודה. כן ניתן ביטוי לקושי שנוצר במציאת עבודה עם תום תקופת ההחלמה ולאחר מכן על פי הנכות התפקודית. לפיכך ובהיעדר רצף תעסוקתי והוכחת ניסיונות שיקום, פסק בית המשפט לא על פי חישוב אריתמטי מלא אלא באופן גלובלי סך של 100,000 ₪.
• הפסדי שכר/כושר השתכרות לעתיד + תנאים סוציאליים - בהתאם לנכות התפקודית ובסיסי השכר שנקבעו לעיל:
  • מיום פסק הדין ועד 2032-  7,500 ₪ X 20%X 104=156000 ₪.
  • מחודש יוני 2032 ועד מרץ 2065 אז יגיע התובע לגיל פרישה לפי היוון כפול-
  • 11,000 ₪ X 0.75X 250X20%=412,500 ₪.
  • תנאים סוציאליים על ההפסדים לעתיד לפי 12.5%.

• כאב וסבל – בנתוני התיק, הנכות הרפואית המשוקללת בשיעור 28% סך 59,000 ₪.
• הוצאות מכל סוג שהוא – מדובר בראש נזק מיוחד המצריך הוכחה. התובע טען להוצאות אך לעדותו לא צורפו ראיות כלשהן. בית המשפט פסק כי הגם שניתן להבין שאדם לא שומר כל קבלה וקבלה ולא מתעד כל נסיעה ונסיעה, כאשר מדובר בדרישה לפיצוי בראש נזק זה, חייבות להיות בנמצא ולו ראיות חלקיות, אין כאלה. אין ספק שנגרמו הוצאות. אדם שעובר מספר ניתוחים, נדרש לתקופת החלמה ומעקב ממושכות למדי ומוגבל בהליכתו במהלכן, הרי בוודאי הוצאו הוצאות מתונות פה ושם ומשכך נפסקו לתובע הוצאות על דרך האומדנה בסך 25,000 ₪.

• עזרת צד ג' – גם ראש נזק זה הינו "נזק מיוחד" המצריך הוכחה, כאן גם מבוקש לפסוק לעתיד כאשר העבר בהחלט יכול לתת אינדיקציה ביחס להערכת העזרה בעתיד וכזו אין. יחד עם זאת קבע בית המשפט כי בנסיבות התיק קרי היות התובע בחור שעבר מספר ניתוחים, אושפז במצטבר מעל לשבועיים ותקופת החלמתו הייתה ארוכה כשבחלקה היה מוגבל ממש בתנועתו, יש לפסוק על דרך האומדנה סך 30,000 ₪ הנראה הולם בנסיבות העניין

שבר בעצם הסירה (סקפואיד) כתוצאה מתאונת אופנוע

• עצם הסירה (בשל צורתה) הקרויה (בלטינית) סקפואיד היא העצם הגדולה מבין עצמות כף היד.
• שבר בעצם הסירה נגרם לרוב כתוצאה מנפילה על יד מושטת שבאופן אינסטינקטיבי מושטת לבלימת הנפילה ולכן רוכבי אופנוע רבים המעורבים בתאונות דרכים- כאמור תאונת אופנוע, סובלים משברים בעצם הסירה ואף נהגים ברכב עשויים לסבול משברים בעצם הסירה וזאת בשל אחיזת ההגה בזמן התאונה.
• מיד לאחר החבלה יחוש הנפגע כאב ולעיתים תחל נפיחות והגבלה בתנועה. לצערנו לא תמיד ניתן לאבחן שברים בעצם הסירה בצילום רנטגן שנערך מיד לאחר החבלה.
• כאשר מופיעים כאבים לאחר נפילה על היד, ובצילום לא ניתן לראות שבר, לרוב יגבס הרופא את היד בסד גבס למשך שבועיים ולאחריהם יבוצע צילום נוסף. אם גם בצילום הנוסף לא מופיע שבר יוכל הנפגע להתחיל לחזור לפעילות סדירה. אם בצילום הנוסף לאחר שבועיים כן מופיעים שברים בעצם הסירה יש חובה לטפל בהם.
• כאשר אין תזוזה בין חלקי העצם, לרוב ימשיכו בגיבוס היד למשך מספר שבועות נוספים. ככל שישנה תזוזה בין חלקי העצם השבורה לרוב יומלץ לנפגע על ניתוח בהרדמה מלאה בה יקובעו חלקי השבר בעזרת חוטי מתכת וברגים, ולאחר הניתוח תגובס היד לתקופה של מספר שבועות בהתאם לחומרת השברים בעצם הסירה.
• כאשר לא מאבחנים את השבר כראוי ו/או לא מטפלים בו או לעיתים כאשר מטפלים בשבר והוא לא מתאחה עלול להיווצר מצב של חוסר חיבור הנובע מחוסר אספקת דם תקינה לעצם דבר שעלול לגרום אף לנמק. במקרה כזה יש לטפל בשברים בעצם הסירה בניתוח שהינו מורכב יותר וכרוך לעיתים בצורך בהשתלת עצם.

דוגמה לפסק דין הדן בפיצוי נפגע תאונת דרכים אשר סבל משבר בעצם הסירה (סקפואיד):

התובע היה כבן 40 בעת התאונה. ממקום התאונה פונה התובע לבית-החולים לשם קבלת טיפול רפואי. בחדר המיון הוא הלין על כאבים בשורש כף יד שמאל ובכף היד. הוא  שוחרר לביתו עם המלצה למנוחה, לנטילת משככי כאבים ולמעקב רופא מטפל – לפי הצורך. צילומי הרנטגן שבוצע לתובע בחדר המיון פורש "בזמן אמת" כתקין (אף על פי שלפי קביעת המומחה שמינה בית המשפט ניתן לאבחן בהם שבר, בוודאות).

לאחר שחרורו מהמיון טופל התובע במסגרת קופת חולים על ידי הרופא המטפל, ובעקבות כאבים נמשכים בשורש כף יד שמאל נשלח לבדיקת סונר שהדגימה דלקת גידית. בצילומי רנטגן נוספים שעבר הודגם שבר ללא חיבור בעצם הסקפואיד (סירה), עם סימני חיבור. בעקבות זאת, נשלח התובע לטיפולי פיזיותרפיה. עקב הימשכות הכאבים, הופנה התובע לצילום רנטגן נוסף ובו הודגם שבר ללא חיבור בעצם הסירה משמאל ולפיכך הומלץ לו על ביצוע ניתוח קיבוע.

לבקשת התובע וכפי שמקובל בתביעות של נפגעי תאונות דרכים ותאונות אופנוע, מינה בית המשפט מומחה רפואי לבדיקת התובע בתחום האורתופדי.

בחוות הדעת קבע המומחה כי בדיקת התובע הצביעה על מגבלה תנועתית קלה בתנועות שורש כף היד, כאבים בלחץ מעל עצם הסירה, תגובה סינוביאלית קלה, וירידה קלה בכוח יד שמאל.

המומחה הוסיף וקבע כי בסקירת הממצא של השבר בעצם הסירה בשורש כף היד, ידוע הוא הסבוך הלא נדיר של חוסר איחוי של עצם זו, בגין פגיעה באספקת הדם  הגורמת לנמק של העצם ואי חיבור פרמננטי. שבר בעצם הסירה שלא התחבר מזה זמן ממושך, יכול לגרום לכאבים ולמגבלה תנועתית, לכאבים במאמצים של שורש וכף היד, ובעתיד לשינויים ניוונים העלולים להגביר את הכאב, וחומרת המגבלה התנועתית, לכן הומלצה פרוצדורה ניתוחית.

עוד קבע המומחה כי לתובע צפויה החמרה עתידית במצב שורש כף ידו השמאלית באם לא יעבור ניתוח; החמרה הכרוכה בשינויים ניווניים, כאבים ומגבלה תנועתית. מאידך, צוין גם כי קיימים "סיבוכים אפשריים להליך הניתוחי, מסוג: זיהום, פגיעה רצועתית, החמרת מגבלה תנועתית, טכניקה לא נאותה וכדומה.

חוות דעת המומחה

• בהתאם לממצאים אלו קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות צמיתה המוערכת על ידו ב-10%– לפי הוראת סעיף ליקוי תואם 41(10)ה [הגבלה בתנועות פרק שורש כף היד עם אפשרות כיפוף גבי של 15  מעלות] או לחילופין 35(1)(ב) [קיימת השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או התנועות בגין ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר] לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות המל"ל" ).
• כמו כן, נקבעה לתובע על ידי המומחה נכות זמנית בשיעור של 30% ל-3 החודשים שלאחר התאונה ו-20% לחודשיים נוספים.
• מאחר והמומחה לא זומן על ידי מי מהצדדים להיחקר על חוות הדעת בבית המשפט קבע בית המשפט כי נכותו הרפואית הצמיתה של התובע בגין התאונה מסתכמת ב-10% נכות אורטופדית; ונכויות זמניות, בשיעור ומועדים – כאמור לעיל.

מכאן עבר בית המשפט ודן בהבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית. בית המשפט ציין כי על פי הדין כפי שהוא מקבל ביטויו בפסיקה, ככלל, אין בהכרח זהות בין הנכות הרפואית לבין הפגיעה התפקודית, ובין אלה לבין הגריעה מההשתכרות או מכושר ההשתכרות של הנפגע, וייתכנו פערים ביניהן. המלאכה להבחין בין אלה מסורה לערכאה הדיונית השומעת את הראיות; וקביעתה נסמכת על מכלול הנתונים שיש בהם כדי להשליך על תפקודו ועל השתכרותו וכושר השתכרותו של הנפגע בנסיבותיו הפרטניות, כגון: גילו, השכלתו, כישוריו, משלח ידו, עיסוקו לפני התאונה ולאחריה, האפשרויות שעומדות בפניו לנתב בעתיד את עיסוקו במומו, הגריעה בפועל בהשתכרות בעקבות התאונה ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המקצוע ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד.

כלל ידוע הוא, כי קביעת הנכות התפקודית "היא מהנושאים המובהקים הנמצאים בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית"  וכי כמובן יכולים להיות מצבים בהם הנכות התפקודית שיש לקבוע לתובע עולה על הנכות הרפואית שנקבעה לו, כפי שמובהר בפסק הדין המנחה בעניין ב-ע"א 3049/93 גירוגיסיאן  נ. רמזי ואח'

"נכות רפואית בשיעור מסוים יכולה להשפיע על יכולת התפקוד של תובע פלוני בשיעור גדול יותר מאשר על תובע אלמוני, הן בהתחשב במקצועו, והן משום שלתובע האחד מובטח מקום עבודה שבו יוכל להתמיד בעבודתו, על-אף נכותו, ולתובע האחר – לא מובטח מקום עבודה. יש חשיבות למצב התעסוקה בשוק, וכן לגורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על כושר השתכרותו של התובע בנכותו.״

פיצויים בגין שבר בעצם הסירה אחוזי נכות כתוצאה מתאונת אופנוע

לאחר שבית המשפט דן בתפקודיות הנכות, פנה בית המשפט לדון בראשי הנזק לפיצוי בגין שבר בעצם הסירה אחוזי נכות ועוד.

כמקובל התובע בקש לפסוק לו פיצויים בגין שבר בעצם הסירה אחוזי נכות בראשי הנזק הבאים: אובדן שכר לעבר ולעתיד, עזרת הזולת (לעבר ולעתיד), כאב וסבל והוצאות רפואיות ונסיעות (לעבר ולעתיד).

ראשית בית המשפט צריך לקבוע מהו הבסיס השכר שיש לייחס לתובע? שכן סכום זה המגלם את הכנסות התובע לפני התאונה מהווה את הבסיס לחישוב הפסדיו לאחר ובעקבות התאונה שגרמה לשבר בעצם הסירה אחוזי נכות צריכים להיות בהלימה לנזק שנגרם לתובע .

לגבי הפסדי שכר לעבר (מיום התאונה ועד למועד מתן פסק הדין) חזר בית המשפט והדגיש כי  ככל שמדובר בהפסדי עבר מדובר ב'נזק מיוחד' שיש להוכיח במסמכים ובראיות שכן לאור טבעו ואופיו של הנזק – ניתן בדרך כלל להביא נתונים מדויקים ועל התובע חלה החובה להביא נתונים אלה. מאידך, כפי שנפסק לא פעם, המציאות מורכבת, וכאשר לא ניתן לחשב את הפסדי ההשתכרות בעבר מטעמים אובייקטיביים של העדר נתונים מדויקים וחד-משמעיים, אין מניעה לפסוק בגין ראש נזק זה פיצוי בהתאם לאומדן, המתיישב עם הנתונים שהוכחו.

באשר להפסדי שכר לעתיד, כאן חישב בית המשפט במכלול הנסיבות ותפקודיותה של הנכות כמו גם קביעת המומחה כי קיים חשש להחמרה במצבו של התובע, את הפיצוי לעתיד לפי 10% נכות מהכנסות התובע לאחר התאונה במכפלת השנים שנותרו לו לעבוד עד הגיעו לגיל 67 במכפלת מקדם היוון.

בנוגע לעזרת צד ג, ההלכה היא, שאם ניזוק זקוק לעזרה שניתנה לו על-ידי קרוב משפחה או עזרה שלא היה בידו להוכיחה, אין לראות בכך בלבד, עילה לשלילת הזכות לקבל פיצוי מן המזיק. לכן השאלה איננה אם התובע קיבל בפועל עזרת צד ג', אלא אם היה זכאי בנסיבותיו לקבל עזרה כזאת, ואם זו ניתנה לו בין על ידי אדם שאיננו קרוב משפחה ובין על ידי קרוב.. לרוב ובהעדר נתונים אובייקטיבים, יפסק סכום גלובלי לטובת התובע.

כאב וסבל– בהסתמך על תקנה 2 (ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) מחושב בהתאם לנוסחה לפי שיעור הנכות הרפואית הצמיתה, גיל הנפגע ומספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז והפחתת 1% לכל שנה מעל גיל 30.

הוצאות רפואיות ונסיעות– כאן שוב המדובר בנזק מיוחד שיש להוכיחו (לכל הפחות בנוגע להוצאות עבר) ובהעדר נתונים נפסק באופן גלובלי לפי שיקול דעת בית המשפט.

שבר במרפק ופגיעה עצבית כתוצאה מתאונת אופנוע

פעמים רבות כשהמרפק נפגע ונשבר כתוצאה מתאונת אופנוע או תאונת דרכים נפגע גם העצב האולינרי המצוי בקרבת האולקרנון.

כשמדברים על שבר במרפק – הנקרא שבר באולקרנון, מתייחסים לשבר בקצה האמה. האמה עצמה מורכבת משני עצמות מוארכות - עצם החישור -  RADIUS  ועצם הגומד ULNA שמתחברות למרפק המאפשר סיבוב (Pivot) .

עצב זה עובר מהכתף אל היד והוא המאפשר את התנועה והתחושה ביד ובאמה. מכאן שפגיעה בעצב מגבילה מאוד את התחושה והתנועה באמה וביד ומגיעה עד לאצבעות.

רוכבי אופנוע רבים שהיו מעורבים בתאונות אופנוע או תאונות דרכים, סובלים משברים אלו ומפגיעה עצבית זו בשל מיקומו הבולט שהופך אותו פגיע במיוחד.
שברים בגפיים מטופלים על פי רוב בצורה שמרנית קרי סד גבס המקבע את השבר בעמדה טובה ומאפשר לגוף עצמו לבנת עצם ולאחות את השבר. לעומת זאת בשבר באולקרנון עם תזוזה לא ניתן לגבס את היד מאחר ושרירי הזרוע הדו ראשיים עוקרים למעשה את עצם ממקומה.

לפיכך הטיפול המקובל בשברי אולקרנון הינו בניתוח קיבוע פנימי (ORIF) בהרדמה מלאה. בניתוח זה פועל המנתח להסדרת העצמות השבורות ויישורן קרוב ככל הניתן האחת לשנייה ואז מתבצע קיבוע מתכתי באמצעות ברגים ותילי מתכת (קירשנרים) ובסיום היד נחבשת או מגובסת.
תוצאות הניתוח תלויים במשתנים רבים כגיל המטופל, מידת המעורבות המפרקית ואיכות העצמות שנשברו ומידת המיומנות של המנתח.
על פי רוב זמן ההחלמה נע בין 3 חודשים בהם נאסרת פעילות כליל, לשנה כשמטרת הניתוח הינה להחזיר את היד למצבה לפני הפגיעה. ואולם מניסיוננו בייצוג מאות לקוחות שסבלו משברים אלו כתוצאה מתאונת דרכים נותרת על פי רוב מגבלת תנועה.

האם אפשר לקבל אחוזי נכות עקב פגיעה משבר במרפק?

• בתיקים רבים בהם ייצגנו נפגעי תאונות אופנוע ותאונות דרכים אשר סבלו משברים מרוסקים במרפק נותרת לנפגע נכות צמיתה סביב ה-20%.
• הנכות עצמה נקבעת לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956 סעיף 41 (5)-(9)  וזאת על ידי מומחה רפואי שממונה על ידי בית המשפט לקביעת נכויות התובע כתוצאה מהפגיעה במרפק בתאונת הדרכים (ואולם בסופו של דבר הסמכות בידי בית המשפט להכריע ולקבוע מהם אחוזי הנכות אם כי על פי רוב בתי המשפט מאמצים את קביעת המומחים מטעמם וזאת במידה וקביעתם לא נסתרה בחקירתם הנגדית).
• לאחר קביעת אחוזי הנכות (כאמור יכולה להיעשות רק בחלוף שנה מהתאונה או מהניתוח האחרון לפי המאוחר ביניהם), עורכים עוה"ד ומגישים תחשיבי נזק שהם למעשה תרגום אחוזי הנכות והפגיעה ממנה סובל התובע לכסף.
• בתחשיבים אלו מפרט עורך הדין איך הפגיעה והמגבלה בגינה נתנו אחוזי הנכות פוגעת בראש ובראשונה ביכול ההשתכרות הל הנפגע. כך מחושבים הפסדי השכר בפועל ממועד הפגיעה ועד למועד החישוב (כמה כסף הפסיד התובע עקב העובדה שנפגע בתאונה והיה מאושפז ואח"כ בתקופת אי כושר ושיקום). רכיב זה נקרא הפסדי שכר לעבר. בנוסף יחשב עוה"ד את הפסדי השכר לעתיד באמצעות הכפלת ההכנסה החודשית של הנפגע באחוזי הנכות שנקבעו לו ואותם במכפלת השנים שנותרו לו לעבוד עד הגיעו לגיל 67 (במכפלת מקדם היוון לפי מספר השנים). רכיב זה נקרא הפסדי שכר לעתיד.
• כן נפסקים הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים לפי חישוב של 12.5% מהפסדי השכר לעתיד.
• בנוסף, בתי המשפט פוסקים פיצוי בגין כאב וסבל וימי אשפוז בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו ולמספר הימים בהם היה הנפגע מאושפז.

פיצויים עקב שבר במרפק שנגרם מתאונת דרכים

רכיב פיצוי נוסף הינו עזרת הזולת (נקרא גם עזרת צד ג') המחושב לרוב באופן גלובאלי ובה לשקף את העזרה לה היה זקוק הנפגע לאחר התאונה מבני משפחה וחברים, עזרה החורגת מזו הרגילה בין בני משפחה וחברים.

וכן ההוצאות רפואיות לעבר (לפי קבלות ששילם התובע/הנפגע בפועל) ולעתיד לפי הערכת בית המשפט.

על פניו המדובר בחישובים פשוטים ואולם, תפקידו של עורך הדין המומחה בייצוג נפגעי תאונות אופנוע מתחיל כבר בשלב הראשוני שלאחר התאונה בייעוץ וליווי מקצועי שנועד לבנות את תיק התביעה תוך תיעוד כל החומר הרפואי, ההוצאות והפסדי השכר (לעיתים עוה"ד מגיש גם תביעה לתשלום תכוף שמטרתו קבלת תשלום חלקי על חשבון התביעה מחברת הביטוח כך שהנפגע יוכל להתרכז בריפויו ולא להיות טרוד בעול הכלכלי ואי הוודאות שנוצרה כתוצאה מהתאונה ואי יכולתו הזמנית לעבוד) עובר דרך מיצוי זכויות בביטוח הלאומי (בתאונות אופנוע שהינן גם תאונות עבודה), תזמון מועד הגשת התביעה ומינוי מומחים רפואיים בהתאם לסוג הפגיעה, וכלה בחישוב שנועד להציג את התמונה המלאה והמורכבת של הפגיעה בנפגע גם מעבר לנתונים היבשים שעולים מתלושי השכר או מדוחות המס במקרה של עצמאי.

נכות זמנית + נכות קבועה + פיצויים

לאחרונה ייצגנו נפגע כבן 30 אשר רכב על אופנוע והיה מעורב בתאונת דרכים וסבל משבר באולקרנון. לאחר ניתוח לשחזור פתוח (ORIF) נעדר התובע מעבודתו משך 4 חודשים ועם חזרתו לעבודה הוא נאלץ לעבוד במשרה חלקית תוך שנגרמו לו הפסדי שכר.

בחלוף שנה מהתאונה הגשנו את תביעתו לבית המשפט ובמקביל פעלנו למנות מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מול החברת הביטוח. לגישתנו עדיף למנות מומחה בהסכמה כך שיש לצדדים שליטה על זהותו במקום לקבל מינוי מבית המשפט שעשוי למנות מומחה שעוה"ד המומחים בתחום יודעים לזהות כמומחה פרו-חברות ביטוח.

לאחר שהתובע נבדק על ידי המומחה נקבעו לו נכויות זמניות של 100% למשך 4 חודשים, 50% למשך 3 חודשים נוספים ונכות צמיתה בשיעור 15% בגין הגבלת התנועה (נכות תפקודית) +10% בגין הצלקת הניתוחית.

בחישובים שנערכו בין הצדדים לאחר קביעת המומחה סברה חברת הביטוח כי יש לפצות את הנפגע בסכום של 170,000 ₪ ואילו אנו הערכנו את הפיצוי בסך של 460,000 ₪.

בסופו של יום ובהתייעצות עם התובע סוכם עם חברת הביטוח על פיצויו בסכום של 420,000 ₪ בתוספת שכ"ט ומע"מ.

לאורך השנים ניהל משרדנו מאות רבות של תביעות נזקי גוף כתוצאה מתאונות אופנוע תוך התמחות וניסיון רב בקבלת פיצויים גבוהים ביותר. משרדנו הנו משרד עורכי דין תאונות אופנוע המתמחה בניהול תביעות מורכבות וייצג נפגעי תאונות אופנוע שסבלו מנזקי גוף קשים, ומשפחותיהם בתיקים מורכבים של רוכבי אופנוע בתאונות דרכים קטלניות שבהם נגרמו לנפגע פגיעות רב מערכתיות שהותירו אותו עם נכויות גבוהות ביותר.

למה ומתי חשוב לפנות לעורך דין תאונות אופנוע?

שאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב הינה מתי כדאי לפנות לעורך דין המתמחה בייצוג נפגעי תאונות דרכים ולמה בעצם חשוב כל כך לפנות לעורך דין לתאונות אופנוע?

דבר ראשון חשוב לזכור כי כמו כל התמחות, ישנם עורכי דין העוסקים אך ורק בייצוג נפגעי תאונות דרכים. עורכי דין אלו חיים את התחום ופועלים בו שנים רבות תוך פיתוח קשרי עבודה מקצועיים עם מומחים רפואיים ואף עם עוה"ד של חברות הביטוח. לעומתם קיימים עוה"ד, מוכשרים ככל שיהיו, אשר עוסקים בייצוג נפגעי תאונות דרכים שהגיעו אליהם במקרה.

דבר שני, חשוב לדעת כי לנפגע לא ייגרם כל נזק בפנייתו לעורך דין המתמחה בתביעות נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים שכן שכ"ט עורך הדין קבוע בחוק ונגזר מסכום הפיצוי בפועל אותו יקבל הנפגע מחברת הביטוח, ואשר על פי רוב מתווסף על סכום הפיצוי.

דבר שלישי, נפגעי תאונות אופנוע נדרשים לרוב לתקופת החלמה ממושכת ולעיתים לתקופות שיקום בבתי חולים ובמוסדות שיקום. משך חודשים ארוכים לאחר התאונה, אותם נפגעים לא עובדים, נגרמים להם הפסדי שכר משמעותיים וכל מעייניהם ממוקדים בהחלמה. דווקא בתקופות אלו תפקידו של עוה"ד יכול לסייע בקבלת תשלום ע"ח התביעה (תשלום תכוף) ולוודא כי חברת הביטוח מצידה לא תפעל מול הנפגע בין בעצמה ובין באמצעות חוקרים מטעמה באופן שיביא להקטנת הפיצוי.

והכי חשוב, הפיצוי אותו יצליח עורך דין תאונות אופנוע המתמחה בייצוג נפגעי תאונות אלה, עולה במאות אחוזים על הפיצוי שיקבל הנפגע אם יפעל בעצמו ואף אם יפעל באמצעות עורך דין שאינו חי את התחום.

המלצתנו לסיכום

רכבו בזהירות, לבשו מיגונים, ודאו כי האופנוע שלכם תקין, כי יש לו רישיון בתוקף והביטוח שרכשתם לא כולל השתתפות עצמית.

היה וחלילה נפגעתם בתאונה בזמן רכיבה על אופנוע או קטנוע,  חשוב לפנות למשרד עורכי דין תאונות אופנוע או לעורך דין תאונות אופנוע המומחה בתחום במועד האפשרי הכי קרוב לאחר התאונה.

עד אז הימנעו משיחות עם גורמים לא ידועים כגון נציגי הביטוח והקפידו לדווח לרופאים המטפלים על כל כאב שקיים גם אם מטבע הדברים לא מדובר בכאב באיבר העיקרי שנפגע.

*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה בגין תאונות אופנוע אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.