- התובעת 1 הינה ילידת 1950 נפגעה בתאונת דרכים ביום 9.9.2015 בעת שנסעה ברכב יחד עם בעלה (להלן: "התאונה")
- הנתבעת הינה חברת הביטוח אשר הייתה מבטחת ביום ה- 9/9/15 את השימוש ברכב.
- במועד התאונה הייתה התובעת כבת 65 וכיום היא בת 71.
- אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות והמחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת גובה הנזק בלבד.
- בתיק זה מונו שני מומחים: האחד: בתחום הכירורגיה האורתופדית, ד"ר קורן יצחק והשני: בתחום הכירורגיה הכללית, פרופ' א. הלוי.
- הראיות שהוגשו ע"י התובעת הינן עדויות בעלה ובנה וכן תיק מוצגים מטעמה הכוללים, תיעוד רפואי, תלושי שכר מתקופת עבודתה של התובעת טרם פרישה לפנסיה ככל הנראה ב 8/14 , העתק המחאה מטעם המועצה המקומית ירוחם ואישור מטעם המועצה המקומית ירוחם מיום 25/7/21.
- מטעם הנתבעת לא העידו עדים כלשהם והנתבעת הגישה תיק מוצגים מטעמה וכן את תיק הסיעוד מטעם המל"ל כתוספת לתיק המוצגים מטעמה.
תיאור התאונה ו בתמצית
- התובעת, ילידת 14/10/50, נקלעה לתאונת דרכים ביום ה- 9/9/15, עת נסעו היא ובעלה, התובע 2, ברכב ורכב צד ג' פגע בהם בעוצמה.
- כתוצאה מהתאונה פונתה התובעת לבית החולים באמבולנס, תוך שהיא ובעלה סובלים מפגיעות בגופם.
- כתוצאה מהתאונה נפגעה התובעת בכל חלקי גופה וסבלה בעיקר מכאבים בעמוד השדרה, בידיים, בראש, ברגליים, בצוואר, כאבי ברכיים, כאבים בחזה, כאבים במפרקי ירכיים, כאבים במותן ובגב.
- התובעת סבלה מיד ימין מרוסקת, שברים בצלעות, חוליה שבורה בצוואר, ניתוח בבטן, קרע ברירי הרקטוס, צלקות גדולות, קרע בכתף, וכפועל יוצא עברה ניתוח ביד ימין וניתוח ביטני לאחר התאונה .
אירוע תאונתי נוסף בחיי התובעת
- במהלך חודש 7/20 ולאחר תאונת הדרכים הנ"ל, נפלה התובעת בביתה. לטענת התובעת, כך עולה מתיק המל"ל, היא החליקה במטבח, בעת מטלות היומיום, ובהתאם לדיווח המצוי בתיק הסיעוד של הנתבעת אשר צורף לתיק, נטען שם על ידה כי נפלה היא במטבח, שכן הרצפה היתה רטובה. כפועל יוצא מנפילה זו נאלצה התובעת לעבור ניתוח שבר בירך ימין ויש לה פלטינה ברגל ימין.
- לטענתה, לאחר הניתוח עברה לשיקום למשך חודש וחצי בגני עומר אשר לאחריו חזרה לביתה.
הנכות הרפואית בתחום האורתופדיה
- לקביעת הנכות האורתופדית כתוצאה מתאונת הדרכים מושא התובענה, ביום ה- 9/4/18 מיניתי את דר' יצחק קורן וקבעתי כלהלן:
"... הנני מורה על מינויו של ד"ר יצחק קורן...כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי, מומחה אשר יבדוק את שני התובעים. המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבם הרפואי של התובעים בעקבות האירוע נשוא כתב התביעה, ובמיוחד יתייחס לפרמטרים הבאים:
2.1 . האם לוקים התובעים כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומה שיעור הנכות.
2.2 . הקשר שבין האירוע לבין מצב התובעים נכון להיום.
2.3 . האם יהיו התובעים זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן- מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.
2.4 . האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבם בעתיד....".
- חוות הדעת של המומחה בתחום האורתופדיה (להלן: "ד"ר קורן") הוגשה לתיק ביום ה- 14/2/19, וממנה עולה כי התובעת נבדקה על ידו ביום ה – 8.7.19 וביום 19.6.18. כמו כן פורטו בחוות הדעת המסמכים שהיו בפניו בעת הכנת חוות הדעת מטעמו.
- על פי האמור בחוות הדעת עולה כי בבדיקתה הקלינית עלה כי במישוש שרירי הצוואר ללא סקזם שרירי מימין ומשמאל בסמוך לחוליות הצוואר, ללא רגישות על קצים, ללא סקזם בשכמות, סימטריה בשרירי הצוואר, הכתפיים והשכמות. כמו כן ציין כי קיימת תנועה מלאה של כל תנועות הצוואר וההחזרים הגידיים הופקו תקניים ושווים דו צדדי. כמו כן ציין כי לא הבחין בדלדול שרירים בחגורת הכתפיים, הזרועות, האמות וכפות הידיים.
- בכל הנוגע לכתף ימין בהשוואה לכתף שמאל ציין המומחה כי מבדיקתו הקלינית עלה כי לא הבחין בדלדול שרירי כתף ימין בהשוואה לכתף שמאל, הצלקות ארטרוסקופיות זעירות ותקינות בכתף ימין, רגישות ימין ושמאל במישוש ובלחיצה על הגיד הארוך של הביספס ללא סימנים קליניים לפריקה של הגיד ועוד.
- באשר למרפק ימין, ציין כי תנועות מרפק ימין בכיפוף יישור מלאות שוות ימין ולשמאל ואף יציבות המרפק ימין תקינה ושווה בין ימין לשמאל וציר המרפקים שווה ותקין דו"צ. בבדיקתו את שורש כף יד ימין בהשוואה לכף יד שמאל ציין כי כף יד ימין הנה היד הדומיננטית וכי ניתן להבחין בצלקת ניתוחית של 14 ס"מ אשר אינה רגישה במגע ובמישוש ואינה דבוקה וכן צלקת נוספת באורך של 6 ס"מ. כמו כן ציין כי מדידת היקפי שורש כף יד ימין גדולה משמאל בסנטימטר, הטמפרטורה הלחות והצבע תקינים. כמו כן ציין כי בבדיקתו במבחן בלוטמן בזמן אחיזת אזור הבחין במעט הפרעה ביציבות בהשוואה לשמאל וקיים קריפטוס מקומי. כמו כן ציין כי באגרוף מימין חסר שני מ"מ וכי כוח מימין מעט מופחת בהשוואה לאגרוף משמאל. כמו כן ציין כי לא הבחין במגבלה בתנועות אצבעות יד ימין וכי מגיעה ליישור מלא בכל אצבעות כפות הידיים ועוד.
- לסיכום קבע המומחה:
"אין לכרוך את תלונותיה בגלל ברך ימין וכתף ימין לתאונה הנדונה. תלונותיה בגלל ברך ימין מלוות אותה שנים אורכות לפני התאונה הנדונה וישנה המשכיות לתחלואה בברכיים שהחלה בשנים שקדמו לתאונה הנדונה, ללא החמרה בגלל התאונה הנדונה. תלונותיה בגלל כתף ימין וכתף שמאל מופיעות מאוחר לתאונה הנדונה. פרק זמן שכזה מנתק את תלונותיה בגלל הכתפיים מהתאונה הנדונה. ישנם רישומים בגלל כתף ימין בשנים שקדמו לתאונה הנדונה.
עמ"ש צוואר – טווח תנועות מלא בכל הכיוונים. אין חסר נוירולוגי נלווה לפגיעה בעמ"ש צווארי. מצב אחרי שבר עם תזוזה קלה חוליה C2 עברה טיפול שמרני בעזרת צווארון. השבר התחבר, על פי CT בעמדה טובה.
שורש כף יד ימין – מצב אחרי שבר פתוח שורש כף יד ימין. יד ימין דומיננטית. מדובר בשבר מורכב, כולל חסר עצם Ulna השבר ברדיוס טופל בתחילה במקבע חיצוני. בהמשך נעשה שחזור פתוח וקיבוע ע"י לוחית מתכת וברגים. עברה טיפול שיקומי ממושך.
בבדיקה קלינית ישנה הגבלה בתנועות שורש כף יד ימין בהשוואה לשמאל. השבר ברדיוס התחבר. נותרה עם צלקות הגורמות לכיעור מקומי...".
- באשר לנכותה הצמיתה של התובעת קבע המומחה כי נכותה הצמיתה בגין מגבלות בעמוד שדרה צווארי עומדות ע"ס של 5%, נכותה הצמיתה בגין הפגיעה בשורש כף ימין עומדת ע"ס של 20%, נכותה האורתופדית עומדת ע"ס של 24% ו – 10% בגין כיעור הנובע מצלקות יד ימין.
- כמו כן ציין המומחה כי התובעת תזדקק לטיפולים למשככי כאבים בעלות שנתית ממוצעת של 240 ₪ וכן טיפולי פיזיותרפיה לשורש כף היד בעלות ממוצעת של 2,500 ₪ הניתנים לה בסל הבריאות.
הנכות הרפואית בתחום הכירורגיה
- ביום ה- 9/4/18 מיניתי לבחינת הנכות מתאונת הדרכים מומחה בתחום הכירורגיה.
- בהחלטת המינוי קבעתי כלהלן:
"...הנני מורה על מינויו של ד"ר אריאל הלוי, מבית החולים אסף הרופא, כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה מטעם בית המשפט, מומחה אשר יבדוק את התובעת.
המומחה יקבע ממצאים לגבי מצבה הרפואי של התובעת בעקבות האירוע נשוא כתב התביעה, ובמיוחד יתייחס לפרמטרים הבאים:
2.1 . האם לוקה התובעת כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומה שיעור הנכות.
2.2 . הקשר שבין האירוע לבין מצב התובעת נכון להיום.
2.3 . האם תהא התובעת זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן- מהם סוגי הטיפולים ומהי
העלות המשוערת של טיפולים אלה לפי המחירים הנכונים להיום.
2.4 . האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבה בעתיד.
2.5. המומחה יחווה את דעתו המלומדת באשר לצלקות על גופה של התובעת, ובאשר לטענותיה ביחס אליהן....".
- חוות הדעת של המומחה בתחום הכירורגיה הוגשה לתיק ביום ה- 12/9/18, וממנה עולה כי התובעת נבדקה על ידי המומחה ביום 10.1.17 וביום 21.5.17. כמו כן פורטו בחוות הדעת המסמכים שהיו בפניו בעת הכנת חוות הדעת מטעמו.
- על פי האמור בחוות הדעת עולה כי התובעת עלתה בחופשיות למיטת הבדיקה וכן הבחין בחתך מרכזי מעל ומתחת לטבור באורך של 11.5 וברוחב 0.5 מ"מ וכי בבטן ימין תחתונה הוא הבחין בדפורמציה בולטת של דופן הבטן. כמו כן ציין כי היות ומינויו היה ככירורג חוות דעתו תתייחס לטראומה הכירורגית ולא האורתופדית. בהתאם לבדיקתו הנזק העיקרי בתחום מומחיותו הנו הנזק שנגרם לדופן הבטן כתוצאה מהחבלה נמתחה חגורת הבטיחות ופוצצה את דופן הבטן מימין בחלקה התחתון. אירוע זה גרם לבקע בדופן הבטן שמקומו וצורתו מהווים אתגר טיפולי שכן כתוצאה מהטראומה הרקמות נקרעו והתפתחה בצקת מקומית וחלק מהרקמה הפגועה עבר נמק ועל אף שהתפרים שהונחו בזמן אמת לצורך סגירת דופן הבטן עשו את מלאכתם העיקרית, תהליך הריפוי היה לקוי וכתוצאה מכך התפתח הבקע.
- מחוות דעת המומחה הכירורגי עולה במפורש כי הנכות של התובעת הינה פועל יוצא ישיר לתאונה אשר אותה עברה ולא ניתן לזקוף זאת לעבר רפואי קודם.
- לסיכום קבע המומחה נכותה הצמיתה בתחום הכירורגי הינה בשיעור של 20% בגין בקע בדופן הבטן ו – 10% נוספים בגין צלקות. לטענת המומחה תאלץ התובעת לעבור בעתיד ניתוח נוסף.
- לסיכום, לאור הנימוקים לעיל, לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחים אני מאמצת את חוות הדעת של מומחי בית המשפט וקובעת כי נכויותיה הרפואיות של התובעת הנן כדלקמן:
א. בגין נכות אורתופדית נותרה לתובעת נכות צמיתה בשיעור של 24% .
ב. בגין נכותה הכירורגית נותרה לתובעת נכות צמיתה של 20% בגין בקע בדופן הבטן, ו – 10% בגין צלקות.
ג. סה"כ נכותה הרפואית במעוגל של התובעת עומדת ע"ס של 50.75% כולל צלקות.
השפעת הנכות הרפואית על תפקודה של התובעת
- נכות תפקודית מבטאת "מגבלה או הפרעה בתפקודו של אדם שנפגע גופנית, והכוונה היא למידת ההשפעה של הנכות הרפואית על התפקוד בכלל והפגיעה בכושר התפקוד בתחומי החיים השונים" [ת"א 13725-09-16 – פלוני נ' דנינו חנניה – נגרית המרהט ואח'].
- בפסק דין אחר קבע בית המשפט כי "נכות רפואית בשיעור מסוים יכולה להשפיע על יכולת התפקוד של תובע פלוני בשיעור גדול יותר מאשר על תובע אלמוני, הן בהתחשב במקצועו, והן משום שלתובע האחד מובטח מקום עבודה שבו יוכל להתמיד בעבודתו, על-אף נכותו, ולתובע האחר – אין מובטח מקום עבודה. יש חשיבות למצב התעסוקה בשוק, וכן לגורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על כושר השתכרותו של התובע בנכותו" [ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי).
- בית המשפט בעת מתן קביעתו בדבר השפעת הנכות הרפואית על תפקודו של ניזוק לבחון פרמטרים שונים וביניהם: גיל הנפגע, השכלה, הכשרה ו/או השתלמויות, עיסוק/מקצוע לפני הפגיעה, מקום עבודתו של הנפגע, ההגבלות שגורמת הנכות הרפואית, אם בכלל, תוכניות מקצועיות לעתיד (לפני הפגיעה), אפשרות הסבה מקצועית, אפשרויות שיקום, אפשרות להמשיך ולעבוד במקצוע, הפסד כושר השתכרות עתידי וכיוב'.
- התובעת טענה בפניי בסיכומיה כי מגבלותיה של התובעת הינן:
"... מגבלות משמעותיות ביותר שמשפיעות למעשה על כל מבנה הגוף, על כל תנועה ועל כל פעולה. 50.75% נכות משוקללת לצמיתה, נכות משמעותית ביותר, נכות שהגבילה את התובעת מאז התאונה ומגבילה אותה בצורה מאוד משמעותית גם כעת ולצערנו ככל שהתובעת תתבגר כך מצבה ילך ויחמיר...".
- מצבה הרפואי של התובעת עלה בעדותה, בעדות בעלה והן עלה מחוות דעת המומחים שהוצגו בפני, ומהם עלה בין השאר שהתובעת, ככל הנראה, תזקק לניתוח נוסף.
- התובעת הינה אישה בגיל העמידה ולאירוע כזה, כתאונת דרכים משמעותית, יש יכולת להשפיע על אופן הזדקנותה. לא מן הנמנע כי אדם צעיר היה מגיב לתאונה כזו אחרת, ומחלים באופן מהיר וטוב יותר, ואילו לאדם מבוגר קשה יותר להתגבר על השלכות של תאונת דרכים שכזו בזקנתו. מאידך, כל אדם מבוגר, כאשר הוא מתבגר, כולל התובעת, זקוק יותר לעזרה ולסיוע מצד ג' גם מפאת גילו ויש להביא שיקול זה במסגרת השיקולים.
- אין ספק, שגילה המבוגר של התובעת גרם לכך שההשפעה של התאונה תהא משמעותית, היות והדבר מאריך הן את משך ההחלמה מבחינה פיסית, וכן מאריך את ההסתגלות למוגבלות החדשה מבחינה מנטלית. בגיל מבוגר משך ההחלמה נוטה להיות ממושך יותר, ותקופת הריפוי הופכת למורכבת פי כמה וכמה.
- בענייננו, התובעת העידה בפני, והותירה בעיני רושם מהימן באשר לאופן בו תיארה היא את התאונה והשלכותיה חודשים ספורים לאחר התאונה, אולם מצאתי כי התובעת העצימה עד מאוד את מגבלותיה לאחר מספר חודשים מהתאונה. מתוך עדותה של התובעת עלה כי התובעת לא עשתה אבחנה באשר לתפקודה ומגבלותיה, שהיו ניכרים מאוד בתקופה הסמוכה לתאונה אשר ניתן להעמידה על 100% לעומת התקופה שלאחריה , שאז הנכות הרפואית, כולל 10% נכות בגין צלקות הועמדה על % 50.75.
- כמו כן, סבורתני כי יש לעשות אבחנה בין התקופה שלאחר התאונה מושא התביעה ועד לתאונה השנייה במטבח , לתקופה שלאחר התאונה במטבח שאז מגבלותיה של התובעת החמירו עד מאוד, ללא קשר לתאונת הדרכים, אלא קשורים הם לתאונה במטבח.
- התרשמתי כי בעדותה בפניי בכל הנוגע לתפקודה ומגבלותיה, לא עשתה התובעת אבחנה באשר לתפקודה ומגבלותיה בעקבות התאונה הנוספת במטבח בביתה, בעת שהתובעת החליקה במטבח ושברה את עצם הירך והיא נזקקה לניתוח ולשיקום ממושך. יצוין כי רק לאחר הנפילה במטבח וחזרתה של התובעת משיקום ממושך בגין השבר בעצם הירך והניתוח לו נזקקה, היא פנתה למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלת סיעוד, בקשה אשר כאמור נדחתה, עקב התרשמות הגורמים המוסמכים במל"ל כי התובעת אינה זקוקה לגמלת סיעוד.
- אין ספק כי התאונה הנוספת שקרתה לתובעת לצערה הרב, במטבח ביתה, החמירה משמעותית את מצבה הרפואי וכל שכן את תפקודה שכן בגין תאונה זו, נאלצה התובעת לעבור ניתוח בירך ונזקקה לשיקום ארוך ביותר. אין ספק כי ניתוח שכזה לאשה בגילה של התובעת, הינו משמעותי מאוד.
- כמו כן, יוער, ויודגש- מהתיק הסעודי של התובעת אשר הוגש לתיק עולה כי להתרשמות נציגת המל"ל, התובעת מתפקדת היטב ואינה תלותית ברוב מטלות היומיום.
- בפניי הופיעו בעלה של התובעת ואף בנה, אשר טענו כי התובעת מוגבלת עד מאוד בפעולותיה היומיומיות והיא זקוקה לעזרה באופן תמידי. דא עקא כי התרשמתי שאכן לאחר התאונה ולמשך מספר חודשים, התובעת היתה מוגבלת מאוד ואכן נזקקה לעזרת בעלה ובנה, אשר התגוררו עמה בבית. התובעת, אכן נותרה עם נכות בשורש כף יד ימין ובצוואר וכן נכות בגין הבקע, אולם סבורתני כי לא היתה בנכויות אלו, שאינני מקלה בהם ראש כלל וככל ובטח ובטח לא לאישה בגילה של התובעת, כדי להפוך את התובעת לאשה שאינה מסוגלת כלל לתפקד בבית ואשר זקוקה לעזרה יומיומית ותמידית, כפי שהתובעת ובני משפחתה ניסו להציג.
- בנה של התובעת טען בפניי כי נזקק לסייע לאמו להתלבש בעת שהתגורר עמה בבית ובטרם עבר לבית מגוריו, דא עקא, כי סבורתני שאכן התובעת נזקקה לעזרה בהלבשה וסיוע יום יומי, אולם המדובר בתקופה הסמוכה שלאחר התאונה ובטח ובטח לא כעת. לא התרשמתי כי התובעת צריכה עזרת צד ג' על מנת להתלבש או להסתדר בביתה, ואף לא לצורך בישול, ואף לא לצורך כניסה לשירותים.
- אף אני התרשמתי כי התובעת אכן מוגבלת בגין התאונה, ובכך אין כל ספק, אולם אין המדובר במגבלה אשר גרמה לתובעת להפוך לתלותית בבני משפחתה ואשר אינה מסוגלת לתפקד ביום יום ואשר זקוקה לעזרה ממושכת ויום יומית.
- יצוין כי המגבלה המשמעותית בה הבחנתי אצל התובעת, הינה מגבלה ברגל בעקבות התאונה שהתרחשה במטבח ביתה של התובעת, אשר במהלכה שברה התובעת את עצם הירך, נזקקה לניתוח ולשיקום ממושך. סבורתני כי מנפילה זו ומהניתוח שהיה בעקבותיו, טרם התאוששה התובעת.
- לא התרשמתי כי המגבלות אשר נגרמו לתובעת בעקבות התאונה, מנעו ממנה לעמוד, ללכת, לבשל להיכנס בגפה לשירותים, ולעשות פעולות יומיומיות בבית. אין ספק, כי המדובר במגבלות אשר מקשות על התובעת ויש לספק לה עזרה בגין כך, אולם אין המדובר בעזרה צמודה ויומיומית, כפי שהתובעת ניסתה לטעון בפניי.
- לעין זה אוסיף כי התובעת לא הציגה בפניי כל ראיה מטעמה כי כבר היום היא נעזרת בסיוע של עוזרת בית לניקיון ביתה. התובעת לא הציגה בעניין אף אישור ואף לא הביאה בפניי את העוזרת אשר בפועל עובדת לטענתנה לאחרונה אצלה בבית, למעשה טענה זאת בע"פ ללא כל ראיה תומכת.
- למעשה על אף טענות התובעת כי היא זקוקה מאז התאונה לעזרה יומיומית והיא אינה מסוגלת להסתדר בכוחות עצמה, לא הציגה בפניי התובעת שום ראיה ו/או מסמך התומך בטענותיה בעניין.
- את טענת הנתבעת בסיכומיה ש"מדובר על בקע בדופן הבטן כל מה שצריך זה פשוט לשים עליו בעצם תחבושת ואני לא יודע אם התובעת עושה את זה אבל אני מסתכל על תצהירה ואני לא רואה איזה תלונה מתייחסת לנכות הזאת", אני דוחה. הנתבעת אינה רופאה, והמומחה הכירורגי מטעם בית המשפט קבע כי הדבר הינו משמעותי ויתכן שאף יאלץ אותה לעבור ניתוח עתידי נוסף. סבורתני כי לבקע משמעות תפקודית מסויימת ולא ניתן להתעלם מקיומו.
- לכן, בסופו של יום, ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ובפרט את התובעת אשר העידה בפני, ועל יסוד מכלול כל הנתונים, הבדיקות, וחוות הדעת שעמדו לנגד עיני, הגעתי להחלטה כי אכן תפקודה של התובעת נפגע כתוצאה מהתאונה, אולם אין המדובר בפגיעה בתפקוד המצריכה עזרה יומיומית כטענתה וכי מצבה הוחמר עד מאוד בעקבות התאונה אותה עברה מטבח ביתה. התרשמתי כי בעקבות התאונה, התובעת יכולה להסתדר בכוחות עצמה בביתה, היא אינה זקוקה לסיוע יומיומי ולכל היותר היא זקוקה לעזרה בעבודות הניקיון, אשר אכן קשות לה בעקבות הנכויות שנקבעו לה.
הנזק:
נזק לא ממוני
- התובעת זכאית לפיצוי על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976, ובהתאם לסמכות הנתונה לי, לפי נכות של 50.75% בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה ובהתאם להוראות סכום זה עומד ע"ס של 70,661 ₪ נכון ליום 13.7.20.
הפסד השתכרות לעבר
- בסיכומים בפניי התמקדה התובעת בטענותיה בדבר הפסדי שכר לעבר ולעתיד וטענה כי אלמלא התאונה היתה ממשיכה לעבוד וטענה לפיצוי גלובלי ממועד התאונה ועד גיל 75.
- בענייננו, טענה התובעת כי עבדה לפני התאונה כחודש כמלוות משפחות, בעיריית ירוחם וליוותה וסעדה אחרים. התובעת צירפה לתצהירה מסמך החתום ע"י מנהל המחלקה לשירותים חברתיים אהרון חמו מיום 5/7/21 ממנו עולה כי התובעת הועסקה כקלט קהילתי למשפחה בחודש 8/15 וכי העסקתה הופסקה בעקבות התאונה בה היתה מעורבת.
- הנתבעת התנגדה להגשת המסמך מיום 5/7/21 שלא באמצעות עורכו ועמדה על חקירתו הנגדית של עורך המסמך. דה עקא כי התובעת לא דאגה להתייצבות מר אהרון חמו לדיון על מנת לברר את פשר המסמך ואת האופק התעסוקתי של התובעת בעיריית ירוחם.
- סבורתני כי המסמך שצורף ע"י התובעת, מבלי שהביאה את מר אהרון חמו להיחקר, אינו יכול להוות ראיה ברמת ההוכחה הנדרשת מהתובעת לצורך הוכחת האופק התעסוקתי בשים לב כי היא פרשה לפנסיה כבר בסוף 8/14. כמו כן, מתוך נספח ג' לתצהיר התובעת עולה כי התובעת קיבלה תשלום חד פעמי בהמחאה על סך של 2,158 ₪ והיא לא היתה כלל שכירה של עיריית ירוחם.
- למותר לציין כי על פי האישור של המוסד לביטוח לאומי עולה כי התובעת הפסיקה את העסקתה כשכירה כבר בסוף חודש 8/14 ולמעשה במשך שנה שלמה ועד 8/18 לא עבדה בכל עבודה.
- התובעת לא העידה את המעסיק שלה עובר למועד התאונה ( עירית ירוחם) ולא הציגה ראיות ביחס לשכרה ככל שהיתה ממשיכה לעבוד, ואם היתה ממשיכה לעבוד ולמעשה לא הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט אזרחי כי אכן היה לה אופק תעסוקתי, לא הוכיחה לאיזה תקופה וכל שכן לא הוכיחה מה היה שכרה.
- לאור העובדה שהתובעת הציגה, וגם זאת בדוחק רב, אישור תשלום של 2,158 ₪ למשך חודש אחד, סבורה אני כי היא לא הוכיחה בפני מעבר לעבודה של חודש בשנה, בסך של 2.125 ₪ ממועד התאונה ועד למועד התאונה השניה, קרי למשך 5 שנים ובסה"כ סך של 11,000 ₪ במעוגל.
- בכל הנוגע להפסדי שכר לעתיד, דין טענותיה של התובעת בענין להידחות מכל הנימוקים לעיל.
עזרת הזולת
- התובעת אושפזה לתקופה של כחודש ימים, מתוכם 5 ימים בטיפול נמרץ, 20 נוספים בבית החולים אשר גם בהם עברה ניתוח, ולמעשה מדובר בתקופת אשפוז אינטנסיבית אשר ללא ספק דרשה נוכחות תמידית של מלווה צמוד לידה. אין ספק כי בתקופת אשפוזה ולאחר הניתוחים אותם עברה, זקוקה היתה התובעת לעזרה מתמדת ויומיומית, אשר בפועל ניתנה לה ע"י בני משפחתה.
- לא רק זאת אלא שכעולה מחוות דעת המומחה הכירורגי אריאל הלוי, היא יתכן כי תאלץ לעבור ניתוח לבקע בטני אשר לטענתו ילך ויחמיר.
- אין חולק כי כל אלו דרשו וידרשו את עזרת הזולת, בפרט בהתחשב בגילה של התובעת, ובטיפולים הנדרשים ממנה. ניתוח בקע למשל, נעשה בהרדמה כללית, ובגילה של התובעת הדבר הינו מורכב, ויש לשער כי ידרוש ממנה החלמה ממושכת.
- גם לאחר תקופת השיקום בגין הניתוח אותו תעבור התובעת, תהא זקוקה התובעת לעזרה אינטנסיבית יותר, אשר תפחת עם החלמתה וחזרתה למוטב.
- מוגבלותה האורתופדית, והכירורגית, בצרוף גילה הלא צעיר, וכן מעיון בחוות דעת המומחים מעלה כי אופי נכותה של התובעת הינו מסוג הנכויות המצריך שכירת עזרה בתשלום, בעיקר בכל הנוגע לניקיונות הבית ואחזקת הבית. התובעת העידה בפניי, למרות שלא הוכיחה זאת, כי כיום היא נעזרת בעוזרת בית אשר עוזרת לה בניקיונות 4 שעות בשבוע, 50 ש"ח לשעה ו-200 ₪ לשבוע. על אף שהתובעת יכלה בנקל להוכיח את טענותיה בענין, התובעת כאמור הסתמכה על עדותה ועדות בני משפחתה בלבד.
- סבורתני כי לאחר התאונה ובכל התקופה שלאחר התאונה , הניתוח הראשון והאשפוז, הניתוח השני מיום 26/1/16 זקוקה היתה התובעת לעזרה צמודה ויומיומית ואכן לא יכלה להסתדר בכוחות עצמה. מאידך לאחר החלמתה מהניתוח השני ועד לנפילתה ב7/20 חזרה התובעת למוטב ויכלה להסתדר בבית בכוחות עצמה אולם אכן היתה זקוקה לסיוע בעבודות ניקיון הבית ואחזקתו, אשר מטבע הדברים מצריכים מאמץ רב יותר.
- למותר לציין כי אף לטענת התובעת, היא נעזרת כיום בעזרה רק לצורך ניקיון הבית. לטענת התובעת הדבר נעשה רק לאחר שקיבלו היא ובעלה את כספי הפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לבעלה בעקבות התאונה. התובעת כאמור לא הוכיחה טענה זו אולם אף אם היתה מוכיחה זאת כנדרש, עולה שאלה, האם התאונה במטבח ביתה של התובעת אשר גרמה לה לשבר בירך, היא שבסופו של דבר, הביאה למוגבלות הקשה של התובעת אשר בגינה נזקקה היא לסיוע בניקיונות הבית.
- לאחר שהבאתי במסגרת שיקולי את נכותה הרפואית של התובעת בעקבות התאונה, גילה של התובעת בעת התאונה והצורך בעזרת הזולת בעקבות התאונה מושא התביעה, עזרתה המוגברת בעקבות התאונה הנוספת במטבח הבית, הצורך בעזרה אשר יתגבר בעקבות גילה, ללא קשר לתאונה, מצאתי להעמיד את עזרת הזולת לעבר על סך של 50,000 ₪.
- בכל הנוגע לעזרת הזולת לעתיד, הרי שבשים לב נכויות של התובעת בעקבות התאונה, גילה של התובעת, תחולת חייה, עזרתה המוגברת בעקבות התאונה הנוספת במטבח הבית, הצורך בעזרה אשר יתגבר בעקבות גילה, ללא קשר לתאונות, אני מעמידה את עזרת הזולת של התובעת לעתיד על סך של 100,000 ₪.
ניידות
- לטענת התובעת, אשר כאמור מופיעה בסעיף 33 לכתב התביעה היא זקוקה לניידות עקב התאונה. בעניין זה סיכם ב"כ התובעת בפני כלהלן:
"....מבחינת נסיעות - יש גם נסיעות לטיפולים שנעשו ונסיעות לטיפולים שיעשו. היא נמצאת במעקבים והיא זקוקה להסעה לצורך הרופאים המטפלים. אנחנו מדברים לא רק על הנסיעות לטיפולים אלא גם על נסיעות לצורכי היום יום. היא לא יכולה רגלית ולא בתחבורה ציבורית צריך להסיע אותה ממקום למקום הדברים האלה עולים כסף וככל שהיא תתבגר היא תצטרך יותר נסיעות ויותר עזרה גם בעניינים אלה...".
- דא עקא כי עיון בתצהירי התובעת ובני משפחתה, מעלה כי תצהירי התובעת כלל לא התייחסו לרכיב זה והתובעת בסיכומיה לא עשתה אבחנה בין המגבלות אשר נוצרו בניידות שלה בעקבות התאונה מושא התביעה לבין הניידות של התובעת שנפגעה עד מאוד בעקבות התאונה במטבח הבית. ויודגש- בעקבות התאונה במטבח הבית, שברה התובעת את עצם הירך ונזקקה לניתוח מורכב ולתקופת שיקום ממושכת, ולמעשה עד היום היא מוגבלת ברגלה ובהליכתה בעקבות החלקתה במטבח הבית.
- נוכח כל האמור לעיל, ובשים לב כי סמוך לאחר התאונה וכן לאחר הניתוח הנוסף שעברה התובעת וכן לאחר הניתוח שתצטרך התובעת לעבור בעתיד, היא זקוקה לניידות מוגברת, מעבר לניידות לו היא זקוקה מבאת גילה והתאונה אותה עברה במטבח, ובשים לב כי התובעת היתה נזקקת לניידות מוגברת, גם מפאת גילה המבוגר ללא קשר לתאונות אותן עברה, אני מעמידה את רכיב הפיצוי בגין ניידות לעבר ולעתיד על סך של 10,000 ₪.
הוצאות רפואיות
- המומחים קבעו כי התובעת תזדקק לתרופות באופן קבוע, חודשי ויומיומי, הן להפחתת כאבים והן לצורכי שיקום והחלמה וכן לטיפולי פיזיותרפיה, אשר מוכסים ע"י סל הבריאות.
- מקובלת עליי טענת התובעת כי היו לתובעת הוצאות מאז התאונה ועד היום, אולם היא שמרה אותן. סבורתני כי אכן היו הוצאות אולם ככל הנראה מדובר בהוצאות קטנות, ולא גדולות. ככל שמדובר היה בהוצאה גדולה חזקה על התובעת כי היתה שומרת את הקבלות או יכולה לשחזר אותן ואף היתה מציגה אותם בפני בית המשפט.
- בנסיבות אלו, בהתחשב במהות הפגיעה, שיעור הנכות, בעובדה כי התובעת תאלץ לעבור ניתוח נוסף בעתיד, ולצד זאת בשים לב לעובדה כי מרבית הוצאותיה של התובעת עד כה כוסו ע"י קופת החולים, ולפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי 1994 , מירב הוצאותיה, ככל שיהיו, אף הן יכוסו בעתיד ע"י הקופה, ולאור המלצת המומחים, ובהינתן כי התובעת מבחינתה לא אספה קבלות ולא הציגה אותן בפני, אני פוסקת לתובעת הוצאות בגין העבר והעתיד על הסך של 10,000 ₪.
- בכל הנוגע להוצאות העודפות והצורך בקניית אוכל מוכן, לא התרשמתי שהתובעת זקוקה אכן לקניית אוכל מוכן והיא אינה מסוגלת לתפקד במטבח. התרשמתי כי אכן מצבה של התובעת הוחמר מאוד בעקבות התאונה במטבח הבית והשבר בירך והניתוח בעקבותיו, הגביל את התובעת עד מאוד. אולם כאמור, הנכויות של התובעת בעקבות התאונה מושא התביעה, לא ממנו ממנה לבשל ולכן לא מצאתי לנכון להיעתר לדרישת התובעת בעניין זה.
סוף דבר
- הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים שנפסקו לעיל. לסכום הנ"ל יתווסף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ כדין.
