תביעות בגין רשלנות רפואית הינן תביעות מורכבות ומאתגרות.  לצערנו, כל העוסק במלאכה כלשהיא עלול לשגות, וכך גם מיטב הרופאים בארץ ובעולם. העובדה שטיפול לא צלח או בדיקות מסוימות לא גילו את הבעיה אינה מקימה בהכרח חבות בגינה ניתן לתבוע את הרופא והמוסד הרפואי בגין רשלנות רפואית.

באופן כללי רק ניתן להגדיר רשלנות רפואית כמתן שירות רפואי (פעולה או מחדל) מבלי לנקוט במידת הזהירות הסבירה המצופה מאיש הצוות הרפואי אשר כתוצאה ממנה (קשר סיבתי) נגרם למטופל נזק שלא היה נגרם אלמלא נהג כך הגורם המטפל (תוצאה).

קיימים סוגים שונים של רשלנות רפואית: כגון הפרת חובת הזהירות בביצוע רשלני של פרוצידורה רפואית בה “סוטה” הרופא מפרקטיקות רפואיות מקובלות (מבחן: “הרופא הסביר”) כגון אי קיום בדיקות מקובלות.
ישנם מקרים בהם קיימת רשלנות באבחנה- כאשר במקרה כזה מוטלת על הרופא החובה לפעול בזהירות ולאבחן את האבחנות הנכונות תוך השגת מיטב המידע הדרוש לצורך האבחנה הרפואית, לרבות הצורך להיוועץ ברופאים מומחים אחרים. ברור כי לא כל טעות באבחון מהווה רשלנות, ולכן רק במקרים בהם הטעות הינה בלתי סבירה היא תחשב לרשלנות.
וישנם מקרים בהם גם ההבחנה וגם הטיפול היו נאותים אולם החולה לא נתן את “הסכמתו מדעת” להליך הרפואי. החוק קובע כי זכותו של החולה לקבל את מלוא המידע על דרכי הטיפול האפשריים לרבות היתרונות והחסרונות בכל הליך, כדי שיוכל להחליט בעצמו על דרך הטיפול בה הוא חפץ.
אנו דואגים לאסוף את מלוא החומר הרפואי של הלקוח, ללמוד את הנתונים על בוריים ולגבש אסטרטגיה משפטית בין היתר באמצעות חוות דעת של מומחים רפואיים המסייעים בבחינת סוג הטיפול שניתן, ביסוס הקשר הסיבתי וקביעת הנזק שנגרם .