בקצרה: חוק פלת"ד הוא חוק סוציאלי ייחודי: הזכאות לפיצוי כמעט מוחלטת ואינה דורשת הוכחת אשמה, רק נזק גוף כתוצאה מהתאונה. גובה הפיצוי נגזר מראשי נזק מוגדרים כמו הפסד שכר ואחוזי נכות. לכן אני מדגיש: רק ייצוג מקצועי שמכיר לעומק את המנגנון הרפואי והמשפטי יוכל למקסם את הפיצוי האמיתי שמגיע לך.
בשנת 1975 נחקק בישראל חוק ייחודי שמטרתו אחת: לוודא שכל מי שנפגע בתאונת דרכים יוכל לקבל פיצוי ללא קשר לשאלה מי האשם, בגרימתה. החוק נקרא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תש ל"ה-1975, ומוכר בקיצור בשם פלת"ד
מהו חוק פלת"ד ומדוע הוא חוקק?
לפני חקיקת חוק פלת"ד, מי שנפגע בתאונת דרכים נדרש להוכיח בבית המשפט כי הנהג השני אשם. הליך זה היה ארוך, יקר ומתיש, ובמקרים רבים הנפגע יצא ללא פיצוי כלשהו.
המחוקק הישראלי קבע כי הסדר זה אינו צודק. אדם שנפגע בגופו בתאונת דרכים זכאי לפיצוי, גם כאשר קשה להוכיח אשמה, גם כאשר הנהג הפוגע ברח, גם כאשר הנפגע עצמו תרם לאירוע או אפילו היה הגורם לתאונה.
התוצאה: חוק סוציאלי המעניק פיצוי לכל נפגע תאונת דרכים (למעט חריגים הקבועים בחוק) ומנגד חוק המגביל את הפיצוי ברכיבים שונים וקובע הסדרים מורכבים המשפיעים על הפיצוי.
מי זכאי לפיצוי לפי חוק פלת"ד?
- התאונה נגרמה במזיד, כלומר מתוך כוונה לפגוע.
- הנהג נסע ללא רישיון נהיגה בתוקף, ללא ביטוח חובה, או נטל את הרכב שלא ברשות.
את מי תובעים וממי מקבלים את הפיצוי?
חברת הביטוח של הרכב המעורב בתאונה: בתאונה בין שני כלי רכב, כל נהג ונוסע תובע את ביטוח החובה של הרכב שבו נסע. הולך רגל שנפגע עקב כלי רכב אחר, תובע את ביטוח החובה של אותו כלי רכב. רוכבי אופנוע תובעים את ביטוח החובה שביטח את נהיגתם בזמן התאונה.
קרנית קרן ממשלתית שהוקמה בהתאם לחוק הפיצויים במטרה לפצות נפגעים במקרים שאינם מכוסים על ידי חברת ביטוח, כגון תאונות פגע וברח, הולכי רגל שנהגם נסע ללא ביטוח חובה, או כאשר חברת הביטוח של הנהג קרסה.
המוסד לביטוח לאומי: כאשר התאונה אירעה בדרך לעבודה, בחזרה ממנה, או במהלך שעות העבודה ובקשר אליה, יש לתבוע את המוסד לביטוח לאומי במקביל לתביעה נגד חברת הביטוח.
פוליסות ביטוח פרטיות: מומלץ לבדוק אם קיימת פוליסה פרטית לביטוח חיים, ביטוח מנהלים או פנסיה המכסה נכות כתוצאה מתאונה.
מה לעשות מיד אחרי תאונת דרכים?
ברגעים שאחרי תאונה, הלחץ והאדרנלין עלולים לגרום לנו לקבל החלטות פזיזות. מניסיוני בייצוג אלפי נפגעים, אני ממליץ לכם לפעול לפי השלבים הבאים כדי להגן על הבריאות שלכם ועל הפיצוי שמגיע לכם:
1
צלמו את נזקי הרכבים, מיקום התאונה ותנאי הדרך. תמונה אחת שווה אלף מילים בבית המשפט.
2
רשמו את פרטי הנהג, מספר הרכב ופרטי הביטוח. אל תשכחו לקחת טלפונים מעדי ראייה, הם עשויים להיות קריטיים להוכחת החבות בהמשך.
3
גשו להיבדק גם אם אתם מרגישים "בסדר". פגיעות רבות צפות רק יממה לאחר מכן, ותיעוד רפואי ראשוני הוא הבסיס לכל תביעה.
4
הוציאו "אישור משטרה" על תאונת דרכים בהקדם. ללא האישור הזה, חברת הביטוח תעשה הכל כדי להתנער מהתשלום.
5
אספו כל מרשם, קבלה על חניה או הוצאה רפואית. כל שקל שהוצאתם מהכיס יוחזר אליכם במסגרת הפיצוי.
6
אל תדברו עם חוקרים ואל תחתמו על שום מסמך ללא אישור עורך דין. המטרה שלהם היא להפחית את הפיצוי שלכם, וכל מילה עלולה לשמש נגדכם.
7
צרו קשר עם עורך דין מומחה בנזיקין עוד באותו היום. ייצוג מקצועי מהרגע הראשון מונע טעויות בלתי הפיכות ומבטיח בנייה נכונה של התיק.
לפרטים על שכר הטרחה
על מה בדיוק מקבלים פיצוי?
הפסד שכר: הכנסות שאבדו מיום התאונה, וכן הכנסות עתידיות שצפויות להיפגע אם הנזק הגופני צפוי להשפיע על כושר העבודה לטווח ארוך.
הוצאות רפואיות: טיפול, תרופה, ניתוח, שיקום ואביזרי עזר שנדרשו עקב התאונה.
כאב וסבל: יצוי בגין הסבל הפיזי והנפשי. הסכום נקבע בהתאם לגיל הנפגע, חומרת הפגיעה ואחוזי הנכות שנקבעו על ידי מומחה רפואי וכן בהתאם למספר ימי האשפוז.
עזרת הזולת: כאשר הפגיעה גרמה לצורך בסיוע בפעולות יומיומיות, בבית או בטיפול אישי, מגיע פיצוי גם בגין ראש נזק זה.
הוצאות ניידות: הוצאות נסיעה לטיפולים, בדיקות ופגישות שנדרשו עקב התאונה.
כיצד מחושב הפיצוי בתאונת דרכים?
כמעט כל לקוח שנכנס למשרד שואל: "כמה הפגיעה שלי שווה?" או "כמה כסף אני צפוי לקבל בסוף התהליך?". זו שאלה טבעית וחשובה, אך מניסיון של למעלה מ-25 שנה בתחום, אני מסביר ללקוחותיי שאין "מחירון" קבוע לפיצויים; כל מקרה הוא עולם ומלואו, התלוי בנסיבות האישיות של הנפגע, החל מגילו ומקצועו ועד להשלכות ארוכות הטווח של הפציעה על התא המשפחתי שלו.
חישוב הסכום הוא מלאכת מחשבת שמשלבת פרמטרים כמו כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' והפסדי שכר משמעותיים לעתיד. חשוב להבין שקיים פער לא רק בין הצעה שמתקבלת ללא ייצוג לבין ייצוג מקצועי, אלא גם בין הצעות שונות שמקבלים עורכי דין שונים בשלבי המשא ומתן. כאן נכנסת לתמונה המומחיות: היכולת לאזן בין השאיפה הלגיטימית שלכם למיצוי מהיר של ההליך וקבלת הפיצוי, לבין ההתעקשות על פיצוי מקסימלי שמשקף את מלוא הנזק. לעיתים, פשרה מהירה מדי פירושה ויתור על סכומי עתק, בעוד שניהול הליך נחוש ועיקש בערכאות המשפטיות עשוי להכפיל את הפיצוי פי כמה. המטרה היא להבטיח שלא נשאיר אף שקל שמגיע לכם על שולחן חברת הביטוח.
מהו תשלום תכוף ולמה חשוב לדעת עליו?
חוק פלת"ד מכיר בעובדה שהליך התביעה עשוי להימשך זמן רב, לעתים שנים, אך הוצאות הבריאות והמחיה אינן ממתינות.
בשל כך קיים בחוק מנגנון הנקרא תשלום תכוף: מקדמה כספית המשולמת תוך 60 יום, עוד בטרם הסתיים הטיפול בתיק, לכיסוי הוצאות ריפוי, סיעוד ומחיה.
בפועל, חברות הביטוח אינן ממהרות להציע מנגנון זה מיוזמתן.
האם נדרש ייצוג משפטי לניהול התביעה?
אין חובה חוקית להיעזר בעורך דין. לעומת זאת, ההבדל המעשי בין ניהול תביעה עם ייצוג משפטי מקצועי לבין ניהולה ללא ייצוג הוא משמעותי.
בחברות הביטוח פועלים צוותים משפטיים בסיוע יועצים רפואיים שתפקידם לצמצם ולהקטין את היקף הפיצוי. חברות הביטוח הופכות בעברו הרפואי של כל נפגע במטרה למצוא כל שביב של מידע שיסייע להם לטעון כי הנזק מקורו לפני התאונה, כי חומרתו נמוכה מהנטען, או כי התנהגות הנפגע תרמה לו.
כאשר עו"ד מקצועי מתחיל בייצוג נפגע — חברת הביטוח מוגבלת ואינה יכולה לבצע פעולות שונות כגון הפעלת חוקרים פרטיים מול הנפגע. עו"ד מקצועי ובעל ניסיון רב ידע לבלום את ניסיונות הביטוח להקטין את הנזק, ידע לתמוך בנפגע ובמשפחתו תוך דאגה לתיעוד ראייתי הדרוש לניהול תביעה בצורה יעילה, ידע להפנות את הנפגע לבדיקות רלוונטיות בהתאם לסוג הפגיעה ואף ידאג להשיג לנפגע תשלומים תכופים לצרכי קיום בזמן השיקום הממושך.
שכר הטרחה בתביעות פלת"ד קובע בחוק ומחייב את כל עורכי הדין. שכה"ט נגזר באחוזים מגובה הפיצוי בהתאם לשלב בו הסתיימה התביעה: 8% (בתוספת מע"מ) אם התיק מסתיים בשלב המשא ומתן ללא צורך בהגשת תביעה לבית המשפט, 11% (בתוספת מע"מ) אם הושגה פשרה לאחר הגשת תביעה לבית המשפט, ו-13% (בתוספת מע"מ) לאחר פסק דין.
| שלב | שכר טרחה |
|---|---|
| פשרה ללא הגשת תביעה | 8% + מע"מ |
| הגשת תביעה + פשרה | 11% + מע"מ |
| פסק דין בבית משפט | 13% + מע"מ |
מדוע כדאי לפנות לעו"ד גיא דויטש לטיפול בתביעת הפלת"ד שלכם?
פגיעות קשות בתאונת דרכים הן תחום בפני עצמו. כאשר מדובר בנכות צמיתה, בפגיעת ראש, בשברים מורכבים, בפגיעות רב מערכתיות או בפגיעה בעמוד השדרה, הפיצוי הסופי תלוי במידה רבה בכך שעורך הדין המייצג מכיר לעומק את המנגנון הרפואי ואת כל החישובים והפסיקה הרלוונטיים שיאפשרו לבית המשפט לראות את הנזק האמיתי של כל נפגע.
ניסיון של מעל 25 שנים בייצוג נפגעים בתביעות פלת"ד מעניק ידע שלא ניתן לרכוש בדרך קצרה יותר. מניסיוני, ההבדל בין פיצוי סביר לפיצוי מלא אינו נקבע בבית המשפט בלבד. הוא נקבע כבר בשלב בניית התיק, בהכרת הלקוח וצרכיו ובהבנה משפטית ורפואית מעמיקה המאפשרת להציג לבית המשפט תמונה ברורה של הנזק האמיתי.
תוצאות מוכחות
תאונת דרכים ותאונת עבודה
אדם מבוגר, נכויות קודמות
900,000 ₪
אדם בשנות ה-60 עם מחלות רקע ונכויות קודמות נפגע בתאונה שהוכרה גם כתאונת עבודה. בית המשפט הציע ₪85,000. לאחר שפנה למשרד נפסק לו פיצוי העולה על ₪900,000.
תאונת פגע וברח
סטודנט בן 30, 19% נכות
₪ 1,500,000
סטודנט בשנות ה-30 נפגע בתאונת פגע וברח ונקבעו לו 19% נכות לצמיתות. שכנענו את בית המשפט לפסוק הפסדי שכר לפי ההכנסות הצפויות.
גיא דויטש הינו עורך דין משנת 2000 ונוטריון משנת 2012 מומחה בתביעות נזקי גוף ובייצוג נפגעים (לא חברות ביטוח) עם פציעות קשות ונכויות גבוהות כתוצאה מתאונות דרכים (פלת"ד), רוכבי אופנוע, נפגעי תאונות עבודה, תביעות ביטוח לאומי, תביעות סיעוד ורשלנות רפואית, עם ניסיון של מעל 25 שנים וייצוג אלפי תובעים.
שאלות ותשובות נפוצות
מה זה פלת"ד?
פלת"ד הוא קיצור שמו של חוק "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים". זהו החוק המסדיר את הזכות לפיצוי כספי בעקבות תאונת דרכים. החוק נחקק ב-1975 ומבוסס על עיקרון העדר הצורך בהוכחת אשמה.
האם מי שאשם בתאונה יכול לקבל פיצוי?
כן. חוק פלת"ד מבוסס על עקרון האחריות המוחלטת — שאלת האשמה אינה קובעת את הזכאות לפיצוי. גם מי שגרם לתאונה ברשלנותו ונפגע בה זכאי לתבוע ולקבל פיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו.
כמה זמן יש לצורך הגשת תביעה לאחר תאונת דרכים?
תקופת ההתיישנות היא 7 שנים מיום התאונה. לקטינים, ניתן להגיש תביעה עד גיל 25. ככל שחולף זמן רב יותר, כך קשה יותר לאסוף עדויות ותיעוד — מומלץ לפנות מוקדם ככל שניתן.
מה קורה בתאונת פגע וברח?
כאשר הנהג הפוגע אינו ידוע, ניתן להגיש תביעה כנגד "קרנית" — קרן סטטוטורית שהוקמה בהתאם לחוק הפיצויים ותפקידה לפצות נפגעים בדיוק במקרים אלו. קרנית מחויבת לשלם פיצוי כמו כל חברת ביטוח.
האם קיימת אפשרות לקבל כסף לפני פסק הדין?
כן. בהתאם לחוק פלת"ד, קיים מנגנון הנקרא "תשלום תכוף" שנועד לתת לנפגע מקדמה כספית לכיסוי הוצאות ריפוי ומחיה. חברות הביטוח אינן ממהרות להציע זאת מיוזמתן, אך מדובר בזכות קיימת שניתן לממשה באמצעות עו"ד.
האם כדאי להסכים להצעת פשרה של חברת הביטוח?
מניסיון של למעלה מ-25 שנה, חברות הביטוח ממהרות להציע פשרות מוקדמות בדיוק כשהנזק העתידי טרם התגבש במלואו. חתימה מוקדמת על "שטר סילוק" היא סופית ומונעת מכם לתבוע בעתיד, גם אם המצב הרפואי יחמיר. הצעה עשויה להיות הוגנת רק לאחר שמוצו כל הבדיקות הרפואיות ובוצע תחשיב נזק מדויק. לעולם אל תחתמו על שום מסמך לפני שקיבלתם חוות דעת מקצועית שמוודאת שלא ויתרתם על כסף שמגיע לכם.
האם ניתן לתבוע פיצוי על נזקים נפשיים מתאונת דרכים?
בהחלט. חוק הפלת"ד מכיר בנזקים נפשיים כגון פוסט-טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון כנזק לכל דבר, ולעיתים הם מזכים בפיצוי גבוה יותר מפגיעות פיזיות. חשוב להבין שנזק נפשי לא תמיד מופיע מיד — לעיתים התסמינים מתפרצים רק שבועות או חודשים אחרי התאונה, ונפגעים רבים מתביישים לפנות לעזרה ומחכים שהתחושות "יעברו לבד". אל תזניחו את הנפש ואל תחכו. המפתח לפיצוי הוא קבלת טיפול רציף במסגרת קופת החולים מהרגע שבו עולה מצוקה, שכן תיעוד רפואי עקבי הוא הכלי היחיד שמאפשר לדרוש מינוי מומחה פסיכיאטרי שיקבע את אחוזי הנכות המגיעים לכם.
האם נפגע בתאונת קורקינט חשמלי או אופניים חשמליים זכאי לפיצוי?
התשובה תלויה בנסיבות התאונה. רוכב אופניים או קורקינט חשמלי שנפגע מרכב מנועי נחשב לצורך החוק כהולך רגל — התביעה מוגשת נגד חברת הביטוח של הרכב המעורב, ואין חשיבות לשאלת האשמה; כל רוכב כזה זכאי לפיצוי מלא על נזקיו. מנגד, במקרה של תאונה עצמית ללא מעורבות רכב אחר, המצב המשפטי שונה: כלים אלו אינם מוגדרים כ"רכב מנועי" לצורך חוק הפלת"ד, והרוכב עלול למצוא עצמו ללא כיסוי ביטוחי מכוח החוק.
