א. מבוא:
- התביעה הוגשה מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975.
- ביום 16/6/16 ארעה תאונת דרכים במעורבות הרכב בו נהג התובעורכב משא.
התובע, יליד 1978 , בן 38 שנים בעת התאונה ובן 43 שנים עתה, נהג ברכב אשר היה מבוטח בפוליסת ביטוח חובה שהונפקה על יד הנתבעת.
- התובע נפגע בשוק, בראש ובחזה והובהל לבית החולים ברזילי.
- אין חולק בדבר הכיסוי הביטוחי והחבות.
הנזק שנוי במחלוקת.
ב. הנכות הרפואית:
- נוכח הפגיעות שספג התובע מונו חמישה מומחים רפואיים מטעם בית המשפט על מנת לבדוק את התובע ולקבוע האם נגרמה לתובע נכות, צמיתה או זמנית.
בתחום האורטופדיה מונה ד"ר סלעי משה אשר קבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור של 15% בגין מצב לאחר שבר בשוק ברך ימין עם השפעה קלה עד בינונית על כושר הפעולה.
בתחום הנוירולוגיה מונה ד"ר ברג מונל אשר קבע כי לתובע 5% נכות צמיתה בשל כאבי ראש.
בתחום הנפשי מונה ד"ר אלכס קליין אשר קבע כי לתובע נגרמה נכות זמנית בלבד למשך 3 שנים.
בתחום הכירורגיה הפלסטית קבע ד"ר דן מלר כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בשל הצלקת במצח.
המומחה הרפואי בתחום הכאב, ד"ר אדהאן חיים, קבע כי לא נותרה לתובע נכות בתחום הכאב כתוצאה מן התאונה.
קביעות המומחים לא נסתרו.
- המומחים הרפואיים אשר בדקו את התובע, מונו ע"י בית המשפט, ולפיכך אין להם כל עניין לרצות את אחד הצדדים, וכל חוות דעת של מומחה נטולת פניות ואובייקטיבית, ולמעט מקרים חריגים, בית המשפט נוטה לאמצה.
בית המשפט עמד על מעמדו של המומחה בבר"ע (מחוזי חי') 776/06 רז נ' פרוינד (פורסם בנבו), 20.11.06) : "למומחה מטעם בית המשפט מעמד מיוחד, והוא חב נאמנות והגינות מוגברות כלפי בית המשפט, עליו להיות נטרלי ולפעול ללא משוא פנים או ניגוד עניינים, כמי שמסייע לבית המשפט להגיע לחקר האמת, וככזה הוא משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט".
וכן ברע"א 1858/08 הדר חב' לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל (פורסם בנבו 9.7.08): "מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט הוסדר בתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-xxxxx(להלן: תקנות המומחים), שהותקנו בעקבות תיקון 5 לחוק הפיצויים. מגמת המחוקק ומחוקק המשנה הייתה לאפשר לצדדים ולבית המשפט להסתמך על חוות דעת של גורם עצמאי ואובייקטיבי, במקום גורם, שיש חשש להיותו מוטה (ראו: א' ריבלין, תאונות הדרכים סדרי הדין וחישוב הפיצויים 561 (תשנ"ט) (להלן: ריבלין). כחלק מכך, נקבעו בתקנות הפיצויים הוראות הנועדות להבטיח את קיומו של שיקול דעת עצמאי ואובייקטיבי של המומחה מטעם בית המשפט".
- לפיכך אני מאמץ את קביעות המומחים הרפואיים.
הנכות הרפואית המשוקללת עומדת על 21.67%.
ג. דיון:
- המונח "נכות תפקודית" מבטא מגבלה או הפרעה בתפקודו של אדם שנפגע גופנית. הגבלה זו נכון שתהא זהה או שונה מן הנכות הרפואית, כאשר הכוונה היא למידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בכלל. אחוזי הנכות אינם מהווים בהכרח ראיה לאובדן מקביל של הכושר לתפקוד יום-יומי, לרבות הכושר לבצע עבודה.
קביעת שיעור הנכות התפקודית אינה מהווה סוף פסוק באשר לשיעור הפגיעה בכושר השתכרותו של הנפגע המסוים. ייתכן שגריעת כושר ההשתכרות עולה או פוחתת משיעור הנכות התפקודית.
בע"א 3049/93 סימואל גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח' פ"ד נב (3) 792, 800-801 8.6.95 נקבע כדלהלן:
"ראוי להביא בפני ביהמ"ש ראיה למידת ההשפעה של הנכות הרפואית על יכולת התפקוד בעבודה מסוימת, כולל בעבודות הקשורות במקצועו של התובע. הדבר עשוי לסייע לביהמ"ש להחליט עד כמה הנכות התפקודית שנגרמה לתובע עלולה להגביל אותו בעבודתו."
- הנכות שנקבעה לתובע אינה בהכרח בעלת השפעה מלאה על תפקודו וכושר השתכרותו. אמנם הכלל הוא כי שיעור הנכות הרפואית הוא יסוד חשוב בהערכת הנכות התפקודית (ראו ע"א 4302/08 שלמייב נ' בדארנה (פורסם בנבו) 25/07/10. פסקה 8, אולם אין הוא מהווה את הפקטור היחידי. יש לבחון את נסיבותיו הפרטניות של כל נפגע, השכלתו, כישוריו, טיב הנכות והיכולת של נכות מעין זו להשפיע על אפיק זה או אחר של השתכרות.
- אין ספק כי הנכות התפקודית נמוכה מן הנכות הרפואית מן הטעמים הבאים:
א. הנכות בגין הצלקת אינה תפקודית.
ב. הנכות הנוירולוגית אינה אמורה להגביל את התובע בעבודתו ובכל מקרה לא בשיעור הנכות הרפואית.
ג. לפי המומחה בתחום נפשי הנכות בתחום זה אינה תפקודית.
ד. המומחה בתחום האורטופדי קבע כי השבר התאחה היטב ובעמדה מיטבית וכי ייתכן וניתוח להוצאת הקיבוע יאיץ את ההתאוששות.
- יודגש כי איני נותן אמון בעדות התובע.
עדותו היתה מתחמקת ונסתרה.
ראה למשל תשובותיו המתחמקות והשונות מאלה שכתב בשאלון שנשלח אליו או בפניה למוסד לביטוח לאומי, בעמודים 3 ו- 5 לפרוטוקול הדיון מיום 8/12/21.
- גרסתו לעניין עבודה בשיפוצים לא הוכחה משלא צורפה ראיה על כך והטענה שנתפס בקלקלתו על ידי רשויות המס ושילם את חובו נסתרה בעדותו שלו.
מחד גיסא טען "הגעתי למס הכנסה ושילמתי את מה שהייתי צריך לשלם" אך מאידך גיסא העיד: "לא שילמתי שום דבר, הוא סגר לי את התיק ככה, תאמין לי", בעמוד 11 לפרוטוקול.
- לפני הביטוח הלאומי טען שבכלל היה בשיקום לאחר גמילה מסמים ולא עבד אך כשנשאל אם שיקר אמר:"יכול להיות", בעמוד 13 שורה 8.
- יתר על כן, הסיבה בעטיה לא עבד ולא התמיד בעבודות הינה לשיטתו בשל עברו כמשתמש בסמים "אתה היית מחזיק נרקומן אצלך בעסק?" ע' 13 ש' 30.
עוד ציין התובע כי החל לעבוד בשיפוצים כעצמאי, ניסה לעבוד, אבל זה לא היה סדיר ולא מספיק טוב ואז התרחשה התאונה.
- לא זו אף זו, התובע נפגע בתאונה משמעותית מאוחרת מיום 27/10/20, שבר את קרסול רגל שמאל ולאחר מכן עבר ניתוח וניתוח נוסף זמן קצר לפני מועד דיון ההוכחות. לטענתו וטענת רעייתו סבל כאבים חזקים. המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה לא בדק את התובע בגין תאונה זו משום שלא חלפה שנה מן התאונה והנזק לא התגבש.
- בנוסף המומחה בתחום האורטופדיה קבע כי "קיים פער בין תלונותיו על כאבים, לבין העדר דלדול שרירים ברגל.." והמומחה בתחום הנפשי קבע כי "לא התרשמתי מאמינות גבוהה" והמומחה בתחום הכאב קבע "לאורך הבדיקה נצפו האדרת כאב וכן סימפטומים בלתי – פיזיולוגיים..לאורך בדיקתו, בלט חוסר התאמה בין תבניות התנועה וטווחי התנועה שנצפו בבדיקה ישירה, לבין תבניות התנועה והטווחים הספונטניים..תבניות התנועה והטווחים משתנים מבדיקה לבדיקה.. התלונות הסובייקטיביות אינן מתאימות את הממצאים האובייקטיביים".
- חוסר האמינות של התובע ניכר גם בניסיון להאדיר את הוצאותיו בצירוף קבלות ביתר וקבלות שאינן קשורות לתאונה כגון: נעלי אולסטאר לבתו, שמיכת פליז לתינוק, תחליב אולטרה סול להגנה מפני השמש, ברווז צעצוע, תרופות לטיפול במחלת האסטמה של בנו וטיטולים.
- על כן סבורני כי יש להעריך את הגריעה מכושר ההשתכרות באופן גלובאלי.
- הפסד שכר לעבר:
אני פוסק לתובע פיצוי בסך של 50,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות לעבר.
- הפסדי השתכרות לעתיד:
"אכן בחישוב פיצויים בגין הפסד כושר השתכרות לימים יבואו, נדמה אנו בעיננו כמו היינו מהלכים בארץ הפלאות של עליסה, ארץ בה ניחושים והשערות הן עובדות, ותקוות ומשאלות לב הן מציאות. הנטל עלינו לגלות את צפונות העתיד- עתיד שיהייה ועתיד שלא יהייה – ואנו לא נביאים אנו ולא בני נביאים" בע"א 2061/90 מרצלו נ' מ"י (פ"ד מז (ח) 802, 822 01/03/93).
הפגיעה בפוטנציאל ההשתכרות היא בבחינת נזק בר פיצוי, ובלבד שקיים סיכוי שאינו אפסי, כי פוטנציאל זה היה מתממש |(ע"א 237/80 ברששת נ' האשאש פ"ד לו(1) 281 31.12.81).
בגין הפסד השתכרות לעתיד אני פוסק סך של 90,000 ₪.
- הפסדי פנסיה וזכויות סוציאליות פנסיה:
אין גם ספק כי כתוצאה מהפסדי השכר שייגרמו לתובע עבר ובעתיד ייגרמו לו גם הפסדים בעתיד של זכויות סוציאליות בגין אותם כספים שהמעביד ימנע מלהפריש. נראה לי כסביר והוגן לפסוק לתובע פיצוי המהווה 12.5% מהפסדי שכרו בעבר ובעתיד, בסך 17,500 ₪ ( (ראה ת"א (חיפה) 16951-04-10, ע.מ.מ. נ' ע.מ.ר. (פורסם בנבו 31.12.13).
- הוצאות רפואיות ונסיעות:
לעניין העבר עסקינן בנזק מיוחד שיש להוכיחו. וראה ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פז גז חברה לשיווק בע"מ פד"י ל (3) 281 10/06/76 שם נקבע:
"נזק מיוחד חייב להיטען במפורש ובמפורט. הוא טעון הוכחה מדויקת ואסור לו לשופט להעריכו לפי אומדנו. תובע הטוען כי נגרם לו נזק מיוחד חייב להוכיח לא רק שאכן נגרם לו נזק אלא גם את היקפו או שיעורו."
- כאמור לא ניתן לבטוח בגרסת התובע ודרישתו מופרזת.
כמו כן, בהתאם לחוק בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994 (להלן חוק הבריאות) קיימת זכות לכל תושבי המדינה לשירותי בריאות כמשמעותם בסעיף 3 לחוק האמור. שירותי הבריאות ניתנים ע"פ סל הבריאות בתחומים המוגדרים בסעיף 6 לחוק.
- התובע נזקק לבדיקות, מעקבים, טיפולים רפואיים ותרופות הניתנים לו באמצעות קופת החולים בה הוא חבר.
בנסיבות אלו אין הצדקה לגלגל את ההוצאה על הנתבעות.
- יחד עם זאת סביר כי התובע נשא בהוצאות כלשהן לאחר התאונה שלא מכוסים ויידרש לשאת בהוצאות כלשהן בעתיד, אני מעריך את הוצאותיו לעבר ולעתיד באופן גלובאלי בסך של 10,000 ₪ לעבר ולעתיד הכולל גם הוצאות נסיעה.
- עזרת הזולת:
הפיצויים בשל עזרה לא יפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקודו הגופני של נתבע, והדבר יהיה תלוי בראיות שיובאו בפני בית המשפט, "העזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע, והדבר ייקבע בכל מקרה לגופו" (קציר, פיצויים בשל נזקי גוף" עמ' 792, ראה גם ע"א 619/86 בן חמו נ''אטדג'י תק-עליון, 90(3), 551, 553 (29.10.90).
- בנוגע לעבר במקרה דנן התובע אף לא השכיל לצרף את מלוא הראיות הרלוונטיות לתמיכה בטענתו לגבי עזרת הזולת. היה מצופה כי התובע יביא לעדות את בני משפחתו אשר תמכו בו לאחר התאונה.
- עם זאת, אין ספק כי בתקופה הסמוכה לאחר כל תאונה נזקק התובע לסיוע מוגבר מסוים, גם הקביעה כי לתובע נכויות זמניות אחרי התאונה מלמדת כי התובע נזקק לעזרה מוגברת כלשהי לפחות לאחר התאונה.
- עזרה כזו היא עזרה מוכרת ע"י הדין בתור ברת פיצוי, אפילו לא הוציא בגינן הניזוק הוצאות, ואפילו הקרוב המסייע לו לא נפגע בהכנסתו שלו כתוצאה מהושטת הסיוע. (ר' קציר בספרו בעמ' 820, ע"א 5774/95 שכטר נ' כץ (פורסם בנבו 19.11.97), הנזכר שם בעמ' 829.
ההלכה היא כי המזיק אינו זכאי ליהנות מן העובדה שנפגע נעזר בבני משפחתו העושים מלאכתם ללא שכר (ע"א 1164/02 קרנית נ' בן חיון (פורסם בנבו) 4.8.05 , ע"א 8380/03 קרנית נ' עבדאלולי (פורסם בנבו 8.12.05)
אני מוצא לנכון לפסוק פיצוי לעבר ולעתיד בגין ראש נזק זה בסכום גלובאלי של 15,000 ₪ בגין התאונה.
- כאב וסבל:
בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בגין נזק שאינו נזק ממון) התשל"ח 1976, ובהתאם ל21.67% נכות רפואית בגיל התובע, 10 ימי אשפוז זכאי התובע לפיצוי בסך 42,852 ₪.
- הפיצוי שנפסק לפי ראשי הנזק:
הפסד השתכרות לעבר – 50,000 ₪.
הפסד השתכרות לעתיד – 90,000 ₪.
הפסדי פנסיה – 17,500 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעות – 10,000 ₪.
עזרת הזולת – 15,000 ₪.
כאב וסבל – 42,852 ₪
סה"כ: 225,352 ₪.
- ניכויים:
מן הפיצוי יש להפחית את תגמולי המל"ל בגין הפגיעה בתאונה בסך של 757,483 ₪ (עפ"י חוות דעת אקטוארית שהוגשה מטעם הנתבעת) ושני תשלומים תכופים ששולמו לתובע, בסך של 11,000 ₪ כל אחד.
- לנוכח הערכת הנזק של בית המשפט וגובה הניכויים, התביעה נבלעת בתשלומי המל"ל.
- נוכח טענת הנתבעת כי התובע כלל לא עבד במועד התאונה (סעיפים 42- 46 לסיכומי הנתבעת בהם טוענת הנתבעת כי המועד המאוחר ביותר עובר לתאונה בו התובע עבד הינה שנת 2009) לא מצאתי לנכון להידרש לסוגייה האם מדובר ברכב מעביד ולפיכך טענת התובע לזכאות ל25% לא נסתרה. מן הסכום דנן יש להפחית את התשלומים התכופים.
- אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 56,338 ₪ בניכוי התשלומים התכופים בסך של 22,000 ₪ ובניכוי שכ"ט המומחה בתחום הכאב 5265 ₪ = 29,000 ₪ .
הנתבעת תישא באגרת בית המשפט ובנוסף בשכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 4,400 ₪.
התשלום ישולם בתוך 30 ימים מיום שב"כ הנתבעת יקבל את פסק הדין.
