השימוש באופניים חשמליים הולך וגדל מידי שנה. האופניים החשמליים נחשבים לכלי נגיש, זול ו"ירוק", המקל על ההתניידות בכבישים העמוסים בכלי רכב והוא פופולרי מאוד אצל בני נער ומבוגרים כאחד.
לצערנו, יחד עם השימוש הנוח והנגיש באופניים חשמליים, מתגלה צד זוהר הרבה פחות- כל שהשכיחות בשימוש באופניים החשמליים גוברת, כך גם חלה עלייה במעורבות אופניים חשמליים בתאונות עם כלי רכב והולכי רגל להם נגרמות פציעות קשות ולעיתים אף קטלניות.
אז מה צריך לעשות במקרה של תאונה עם אופניים חשמליים?
אם נפגעתם חלילה כתוצאה מתאונה בין אופניים חשמליים לכלי רכב, חשוב שתפנו בהקדם האפשרי לעורך דין המומחה בתביעות נזיקין כדי שזה ילווה אתכם לאורך תהליך התביעה ומקסום הפיצוי לו הנכם זכאים.
בתאונה בין רוכב אופניים חשמליים והולך רגל? מי יפצה את הצדדים?
במקרה כזה כל אחד מהצדדים ידרש להוכיח כי התאונה נגרמה בשל אשמתו של הצד השני, וגובה הפיצוי יקבע בהתאם לחלוקת האחריות בין השניים. כך אם רוכב האופניים נפצע והוא ימצא אשם בתאונה הרי שהוא לא יקבל כל פיצוי שהוא.
בתאונה בין רוכב אופניים חשמליים ורכב, האם רוכב האופניים זכאי לקבל פיצוי?
לאור פסק הדין, התשובה היא בהחלט כן. דין אופניים חשמליים כדין אופניים רגילים או כדין הולך רגל. במקרה של תאונה כזו המבטחת של הרכב בביטוח חובה היא שתחויב לשלם את מלוא הפיצוי לרוכב האופניים החשמליים שנפגע.
מה קורה אם לנהג הרכב המעורב לא היה ביטוח חובה בתוקף?
במצב כזה, קרנית שהינה הקרן הסטטוטורית לפיצוי נפגעים מחוסרי ביטוח, היא זו שתשלם לנפגע את מלוא הנזק.
רכבתי על אופניים חשמליים והתנגשתי ברכב. התאונה באשמתי. יש מה לעשות?
בהחלט כן, תביעתך הינה כתביעת הולך רגל, והיא תוגש נגד נהג הרכב וחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח חובה. אין כל רלבנטיות לשאלה מי אשם בתאונה. גם אם יוכח כי אתה היית האשם הבלעדי (נניח חצית צומת באור אדום) עדיין תהיה זכאי למלוא הפיצוי המגיע לך בגין הפגיעות שנפגעת.
כל מה שחשוב לדעת באמת על פיצוי רוכבי האופניים, הולכי רגל ונהגים המעורבים בתאונה.
עד לחודש אוקטובר 2020 היה מעמדם של האופניים החשמליים נושא למחלוקת בערכאות הדיוניות. בתי משפט (השלום והמחוזיים) דנו במקרים רבים בהם היו מעורבים אופניים חשמליים בתאונות שונות ובהם נדרשו השופטים לקבוע האם אופניים חשמליים מהווים כלי רכב מנועי לצורך חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצויים"). בתביעות אלו הגיו בתי המשפט למסקנות שונות ופסיקותיהם היו לעיתים סותרות.
כידוע בישראל רק פסיקתו של בית המשפט העליון מהווה הלכה המחייבת את יתר בתי המשפט. אולם עד אוקטובר 2020 לא הייתה פסיקה ישירה של בית המשפט העליון בסוגיה ולכן נותר נושא זה לא ברור ולא פתור.
כל זה השתנה בפסק דין מטלטל שניתן על ידי שופטי הרוב עמית ומינץ (מול דעת המיעוט של השופטת ברק ארז) אשר קבע כי אופניים חשמליים (וכך גם קורקינט חשמלי) אינם כלי רכב מנועי לצורך חוק הפיצויים .
מדוע זה בכלל משנה אם אופניים חשמליים מהווים "כלי רכב מנועי"?
סיווג אופניים חשמליים כרכב מנועי לצורך חוק הפיצויים הינו בעל השלכות משמעותיות. סיווג זה הוא שקובע את סוג התביעה אותה זכאי הנפגע להגיש, את זהות החייב בפיצוי, וכן יש לו השלכה על גובה הפיצוי ועל השאלה האם חלה חובת ביטוח על רכיבה באופניים חשמליים.
כך, קביעה כי אופניים חשמליים אינם נחשבים "לרכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים, מביאה לתוצאה לפיה בתאונת דרכים בין רכב מנועי לאופניים חשמליים, דינו של רוכב אופניים חשמליים הינו כדין הולך רגל, והוא יהיה זכאי לפיצויים לפי החוק ממבטח הרכב.
מנגד, הולך רגל שייפגע מאופניים חשמליים לא יזכה לפיצוי מכוח חוק הפיצויים, והוא עלול למצוא עצמו מפוצה באופן חלקי על נזקיו או ללא פיצוי כלל אם לא יימצא מזיק ממנו יוכל להיפרע.
לעומת זאת, הקביעה כי אופניים חשמליים הם בגדר "רכב מנועי"
כאמור ב-12.10.2020 נפל דבר ובית המשפט העליון הכריעה בסוגיה בקובעו באופן ברור ונחרץ כי אופניים חשמליים אינם כלי רכב מנועי לצורך חוק הפיצויים.
בפני בית המשפט הובאו שני מקרים:
- המקרה הראשון היה בנוגע לרוכב אופניים חשמליים אשר נפגע מרכב, ולמרבה הצער, זמן קצר לאחר התאונה נפטר מפצעיו.
- המקרה השני היה בנוגע להולכת רגל, אשר נפגעה בעת חציית כביש במעבר חציה באור ירוק, כאשר רוכב על אופניים חשמליים חצה את הצומת באור אדום ופגע בה.
בשני המקרים נדונה השאלה האם יש לראות באופנים החשמליים כ"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.
כבוד השופט עמית אשר כתב את עיקרי פסק הדין ציין כי אף שהכרה באופניים חשמליים כ"רכב מנועי" מתיישבת עם האינטואיציה הראשונית, הרי שבחינת הסוגייה צריכה להיערך לפי תכליות חוק הפיצויים והמדיניות החברתית והמשפטית שביקש להגשים.
העובדה כי לא חלה על האופניים החשמליים חובת רישיון נהיגה, רישוי וביטוח על פי פקודת הביטוח, תומכת לדעת השופט עמיל במסקנה שאין לראותם כרכב מנועי. בהעדר אפשרות לבטח אופניים חשמליים בביטוח חובה, מתערער הבסיס להטלת אחריות לפי חוק הפיצויים.
השופט עמית הוסיף וציין כי הגדרת אופניים כ"רכב מנועי" וכפועל יוצא החלת חובת ביטוח עליהם, נתקלת בקשיים מעשיים ויש לה השלכות משמעותיות על שוק התחבורה והביטוח. השופט עמית מניח כי הפרמיה בגין הביטוח לא תהא בהלימה ביחס לעלות האופניים, ובדומה לשוק האופנועים, עלולה להיווצר תופעה של תת-ביטוח. דבר זה יהווה תמריץ שלילי לשימוש באופניים החשמליים על יתרונותיהם, ויוביל להטלת הוצאות נוספות על קרנית ועל הציבור בכללותו.
זאת ועוד מניתוח סטטיסטיקות שונות עולה כי רוב הנפגעים בתאונות דרכים בהן מעורבים אופניים חשמליים הם רוכבי האופניים עצמם. הולכי הרגל מהווים כ-10% אחוז מכלל הנפגעים, וברוב המקרים הפגיעה בהולכי הרגל קלה יחסית. לרשות הולכי רגל אלו עומד המסלול הנזיקי הרגיל.
השופט עמית פסק כי הקביעה שאופניים חשמליים הם "רכב מנועי" היא קביעה ששובר בצידה, והחלת חובת ביטוח מבלי שניתן מענה לסוגיה בכללותה מעוררת קשיים. מדיניות המדינה היא לעודד את השימוש באופניים החשמליים, והתוצאה עולה בקנה אחד עם ההסדרים החלים על אופניים חשמליים תקניים במדינות הים.
בהינתן כל אלה, מדיניות משפטית רצויה והתכלית הסוציאלית העומדת בבסיס החוק הובילו את השופט עמית למסקנה שאין לסווג את האופניים החשמליים כ"רכב מנועי" כהגדרתו בחוק.
לעומתו, השופטת ברק ארז סברה (בדעת מיעוט) כי אופניים חשמליים הם רכב מנועי כהגדרתו בחוק הפיצויים. לדעת השופטת ברק ארז, לשון החוק בעניין זה ברורה ודי במנוע המותקן באופניים החשמליים כדי לקבוע שהם כלי רכב מנועי.
השופט מינץ הצטרף למסקנות השופט עמית לפיה אופניים חשמליים מצויים מחוץ לגדרו של "רכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים אך נימוקיו היו שונים. לשיטתו יש לקבוע זאת על פי לשון החוק. לשיטתו "אופניים חשמליים" מעצם מהותם הם אינם אופנוע עם מנוע חשמלי אלא אופניים עליהם מורכב מנוע עזר חשמלי. מאחר ולשיטתו המנוע החשמלי הינו כח עזר לסיבוב הדוושות, אין לראותם ככלי רכב מנועי.
השלכה נוספת חשובה של פסק דין זה, הינה על ציבור התלמידים
על פי דין ילדים מגיל 3 ועד גיל 18 מבוטחים בביטוח תאונות אישיות תלמידים. ביטוח זה חל על כל התאונות שקורות בבית הספר ומחוצה לו 24 שעות ביממה 365 ימים בשנה, בין אם התלמיד נמצא בישראל ובין אם הוא נמצא בחו"ל.
עד פסק הדין, בתאונות בהן היה מעורב ילד רוכב אופניים חשמליים טענו חברות הביטוח המבטחות בפוליסת תאונות אישות תלמידים כי הן אינן צריכות לפצות את הרוכב בשל חריג בפוליסה לפיו הפוליסה לא מכסה שימוש ב"כלי רכב מנועי" או במקרה של פגיעה ב"תאונות דרכים". קביעת בית המשפט העליון מביאה למעשה לתוצאה לפיה תלמיד הרוכב על אופניים חשמליים והיה מעורב בתאונה עצמית (תאונה בה לא מעורב רכב אחר) יוכל להגיש תביעה כנגד פוליסה זו ולקבל פיצוי בהתאם לתנאי הפוליסה.
האמור במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.
